שם: איש לא יוכל לתקן את פריז. כותבת: ובכן, אנוכי. ואתם מכירים אותי, לא? טוב, בכל מקרה, השם שלי כתוב בחתימה, ככה ש... פאנדום: The Invention of Hugo Cabret. בתרגום לעברית - התגלית של הוגו קברה. ז'אנר: אנגסט. כבד. דירוג: PG חלש. ממש אזכור קל למוות. דמויות: הוגו קברה בעיקר, אבא שלו, ואזכור קל שבקלים לדוד שלו, קלוד. דיסקליימר: העלילה כולל כל הדמויות בה שייכות לבריאן סלזניק הגאון, ורק לו, ואני לא מתכוונת להפיק כל רווח כספי מפרסום פאנפיק זה. אך ורק אישי ^^ הערות: נמ, קצר, אבל אני מחבבת את זה ככה. תודה למיה ולשחר המקסימות שחשבו על הרעיון לאתגר והחזירו לי את המוזה - למיה בעיקר, כי היא סבלה את הדילמה הקשה שלי לגבי פאם או הוגוXDD
~
הוגו חושב שלכל אדם יש שני תפקידים בעולם הזה. הראשון הוא להיות שעון, והשני – להיות חלק משעונים אחרים, בין אם להיות גלגל-שיניים, מחוג או סוללה. העיר פריז, לפיכך, היא שעון – ושאון – אחד גדול, המורכב ממיליוני אנשים. אביו היה פיסה מהשעון הזה, ושעון בפני עצמו. אביו היה השען.
לפעמים, הוגו יודע, בשעונים יש תקלה; חתיכה כלשהי נופלת, מחלידה, או יוצאת ממקומה. בדרך-כלל, אפשר לתקן את השעון ולהציל אותו. יש שעונים שמתים, מתקלקלים סתם ככה פתאום, ואף אחד לא יודע איך. הוגו הוא אחד כזה; ואין מי שיכול לתקן אותו. השען הרי מת. השריפה במוזיאון אשמה בכך שהשען שלו מת. הוא לא באמת יוכל להתגבר על החוסר בו. איש לא יודע, אבל פריז התקלקלה, איבדה חתיכה הכרחית מהשעון שלה. ואיש לא יוכל לתקן אותה; אפילו לא הדוד קלוד או הוגו עצמו.
הוגו גם סובר שיש אנשים שיש להם לב מכני; כמו לרובוט שלו. אנשים שבחדרי-חדרים, אם מקשיבים טוב, במקום פעימות, נשמעים תקתוקים קטנים וקצובים. אנשים כאלה הם אנשים כמו הוגו; אביו היה חתיכה בשעון הלב שלו, ועכשיו השעון של הוגו מקולקל, חסר תקנה.
מדי פעם, הוגו אוסף חתיכות קטנטנות של שעונים כשהוא עובד בתחנה. הוא מקווה שאחת מהן תשלים את החסר בליבו. אף אחד לא ישים לב, הוא יודע. הוא למד שלא כל חתיכה שחסרה גורמת לבעיה משמעותית – ומקווה בכל ליבו שאצלו זה היה ככה. אבל החתיכה מעולם לא תוכל להיות מוחלפת באחרת. כשהוא עובד בתחנה, הוא מסתכל על האנשים; אולי גם הם קצת מקולקלים, הוא חושב. הם נראים די מוזר. הוא סובר שזה מצחיק, אירוני משהו – הם עצמם לא מודעים לכך שהם מקולקלים בלי תקנה.
לכל אדם יש שני תפקידים, הוגו יודע – היות הבריה שעון המתקתק את ליבו החוצה עד לכדי אובדן הזמן, וליטול חלק בשעונים אחרים.
ואיש לא יוכל לתקן את פריז, אפילו לא הוגו עצמו.
|
|
|
|
|
|
|