קונדסאי מאוהב

היי אני מתחילה הכול מהתחלה אז הנה הפרק הראשון

בשביל לילי הראשון בספטמבר היה היום הכי טוב, והיום הכי גרוע. לילי שמחה שהיא חוזרת להוגוורטס לחברותיה.

לרייצ'ל בעלת פני מלאך ושיער מתולתל בלונדיני ועיניים ירוקות שתמיד הייתה שם אם מישהו עיצבן את לילי. לאמילי שיערה השחור היה חלק ועיניה היו כחולות שתמיד הייתה שם אם ללילי היה מצב רגשי. ולליסה שיערה היה בצבע חום בהיר ועיניים חומות. גם אבל גם עם המראה הממוצע הזה היא הייתה יפה. ליסה הייתה שם לעזור לה בנושאים שהיא לא הבינה. אבל חוץ משהיא חוזרת לרייצ'ל, אמילי וליסה, ג'יימס ימשיך להציק לה בהצעות שלו לצאת איתו. הוא לא מבין שהוא פוץ נפוח מאגו, ושאם הוא ימשיך לקלל אנשים ככה סתם היא לעולם לא תצא איתו? "ליל!!!!" אמילי צרחה כשלילי נכנסה לרציף תשע ושלושה רבעים. "אמ את חונקת אותי" לילי צחקה. "היי! אני לא ראיתי אותך כול החופש" אמרה אמילי והעמידה פני נעלבת. "ראית את רייצ'ל?" שאלה לילי את אמילי. "לא, אולי היא כבר ברכבת" אמרה אמילי ומשכה את לילי לכיוון הרכבת. "לילי!!" קראו ליסה ורייצ'ל ורצו לחבק אותה.

"כן גם אני התגעגעתי אבל עכשיו אני נחנקת" אמרה לילי בקול קטן ודי צייצני. "בואי תפסנו תא ריק, אבל לא נראה לי שהוא יישאר ריק עוד הרבה זמן אם נישאר כאן" אמרה ליסה. הן עלו על הרכבת ומיהרו לקרון שליסה ורייצ'ל תפסו. "אני כול כך רציתי לחזור להוגוורטס." נאנחה רייצ'ל, "להתרחק מהאח הקטן והמעצבן שלי. כול החופש הוא עיצבן אותי כול כך עד שרציתי להטיל עליו אבדה קדברה". "איזה שטויות את מדברת רייץ'! אם היית הורגת אותו לא היה לך על מה להתלונן" אמרה לה אמילי. "היי אוונס!" נכנס לתא ג'יימס פוטר "איך היה החופש? אולי סוף סוף שינית את דעתך?" "פוטר חשבתי שהסברתי לך איזה מיליון פעמים, למה אני לא אצא איתך!" אמרה לו לילי.

"קרניים איפה היית? חיפשנו אותך בכול מקום ברכבת הזאת!" אמר לו סיריוס ולתא נכנסו גם סיריוס, רמוס ופיטר. התא היה עכשיו ממש צפוף. "היי לילי איך היה החופש?" שאל רמוס שהיה כמו אחיה של לילי. "היה בסדר. ושלך?" שאלה לילי את רמוס. רמוס בא לענות אבל הרכבת לפתע נעצרה, וכול מי שישב בספסל שהיה מנוגד לכיוון הנסיעה עף. לילי, רמוס, סיריוס ואמילי עפו קדימה. אמילי קיבלה מכה קטנה ביד, סיריוס חטף מכה בצלעות, רמוס חטף מכה ברגל ולילי קבלה מכה בראש ואיבדה את ההכרה. "לילי!" קראו רייצ'ל ,ליסה ואמילי בחרדה.

"אני אלך לבדוק למה הרכבת נעצרה" אמר רמוס והלך. "תרימו אותה לספסל" אמרה אמילי וסיריוס וג'יימס צייתו. אמילי בדקה את הדופק של לילי ואמרה "הדופק שלה חלש. כדי שנגיע מהר להוגוורטס". ג'יימס הרים בעדינות את ראשה של לילי, שם אותו על רגליו וליטף את שערה. "הוא באמת אוהב אותה. חבל שהיא לא מבינה את זה" לחש סיריוס לליסה. "רק שתדע היא אמרה לנו שהיא אוהבת מישהו ואנחנו חושדות, שהיא התאהבה בו" השיבה לו ליסה.

"אז יש לו תקווה" לחש לה סיריוס והביט בג'יימס המלטף את שערה של לילי חסרת ההכרה. "אתה יודע איך היא הייתה מגיבה אם היא הייתה בהכרה?" אמרה ליסה לג'יימס. "כן אני יודע" הוא נאנח "אבל בכול זאת אני אוהב אותה". סיכם והמשיך ללטף את שערה האדמוני של לילי. כעבור רבע שעה הם הגיעו להוגוורטס. אמילי וסיריוס לקחו בנוסף למזוודות שלהם את המזוודות של לילי וג'יימס. ג'יימס לקח את לילי למרפאה אל מדאם פומפרי. "מה קרה לה?" תחקרה אותו מדאם פומפרי, וג'יימס סיפר בקצרה את הסיפור. "תלך אל סעודת תחילת שנת הלימודים אני אטפל בה." אמרה לו מדאם פומפרי. "ברשותך אני ארצה להישאר איתה". השיב לה ג'יימס. עברה רבע שעה ולילי סוף סוף התעוררה.

לילי פתחה את עיניה וראתה את ג'יימס ליד המיטה שלה. "מה קרה? איפה אני?" היא שאלה אותו. "יחסית למישהי שהרגע התעוררה ,יש לך הרבה שאלות" אמר לה ג'יימס וסיפר לה איך הרכבת עצרה והיא נפלה ואיבדה את ההכרה.

"תודה ג'יימס" היא אמרה לו אחרי שגמר לספר לה את אודות איבוד ההכרה שלה. ג'יימס הרים גבה, "איפה הפוטר המסורתי?" שאל ועורר את צחוקה של לילי. היא צחקה את הצחוק שהוא כול כך אהב. למה היא לא מסכימה לצאת איתו רק פעם אחת? הוא באמת השתנה. את הרהוריו קטעה מדאם פומפרי שנכנסה וסילקה אותו כדי לטפל בלילי. ג'יימס קם והלך בחוסר רצון אל האולם הגדול. שם ישבו סיריוס, פיטר, רמוס, אמילי, רייצ'ל וליסה וחיכו לו כדי לשמוע מה קורה עם לילי. "היא התעוררה סוף סוף" הוא הודיע להם. כולם פלטו אנחות רווחה. אחרי שהארוחה הסתיימה הם קמו והלכו לכיוון חדר מועדון גריפינדור.

"קווידיץ'" אמר רמוס את הסיסמא וכול החבורה נכנסה למועדון, ואחר כך התפצלו והלכו לחדרים שלהם. במיטתו חשב ג'יימס על מה שלילי אמרה לו. "תודה ג'יימס" ולא. היא לא אמרה "תודה פוטר". אולי זה השינוי שהוא חיכה לו? אולי היא סוף סוף תסכים? ואם המחשבות האלה ג'יימס נרדם.

		הפרק הבא