פרח נתתי לנורית... אה, סליחה, ללילי.

אני פרשתי. אבל לפעמים אני באה לבקר, ולפעמים לכתוב פיקצר. אבל ליותר מזה אל תצפו ממני.
ו... סליחה אם חלק מהפרטים לא מדוייקים, כמו למשל מתי ג'יימס התאהב בלילי וכאלה...
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

היה זה יום אביב נעים. סוורוס סנייפ בן החמש עשרה עשה את דרכו לשיעור שיקויים, השיעור האהוב עליו, כשפתאום הבחין בהבזק שיער אדמדם מתנופף ברוח לצידו. "סוורוס, איפה היית? קבענו שנלך ביחד לשיעור!" אמרה לילי אוונס והביטה בו בעינייה הירוקות המהממות, שלא שינו את הבעתן הרגועה בכל מצב רוח, גם כשמשהו עצבן את בעליהן.
"אה. שכחתי, לילי. אני מצטער. כנראה שלא הייתי מרוכז כשהצעת לי. מתי זה היה, אחרי ארוחת הבוקר?"
"לא! זה היה בסוף השיעור הקודם! לאן אתה משוטט במחשבותיך, סוורוס? כבר כמה ימים שאתה לא מרוכז!" ספק שאלה ספק נזפה בו לילי, והיה ניתן לראות ניצוץ כעס קטן בעיניה. סימן שכעסה מאוד.
"אני מתכונן לבחינה בשיקויים. אני חייב לקבל קס"מ (קוסם סטודנט מעולה)! החלום שלי הוא להיות מורה לשיקויים! אם בדרך קצת הזנחתי אותך, באמת שאני מצטער, לילי!" אמר סוורוס, הרים פרח מהדשא, ונתן לה אותו. לילי זרקה את הפרח חזרה למקום שבו היה. 
"קצת? קצת הזנחת אותי?! חשבתי שאנחנו חברים, סוורוס! ובכלל, אתה מעולה בשיקויים! אתה יכול לקבל קס"מ בלי להתאמץ!" ובמילים אלה רצה משם לכיוון כיתת השיקויים.
סוורוס מיהר אחריה, בעודו קורא: "לילי, בבקשה תביני אותי! אני אוהב אותך!" הוא נכנס אחריה לכיתת שיקויים, ולהפתעתו, ראה שהתיישבה ליד ג'יימס פוטר. ג'יימס פוטר! הפוטר המלוכלך הזה!
  במהלך ניסה סוורוס כמה פעמים להגניב מבטים אל לילי, אך בכל פעם  שעינייהם נפגשו, לילי מיהרה להפנות את ראשה ממנו, וחזרה לשוחח עם פוטר.

גם למחרת בבוקר סוורוס ראה את לילי עם פוטר, ושנאתו לאחרון רק התעצמה. בסוף הארוחה ניגש פוטר אל סוורוס. "אני ולילי חברים, סברמאוס." ואחרי שהנחית על סוורוס את המהלומה הקשה, פנה והלך משם לעבר לילי, ששילבה את זרועה בזרועו של פוטר, והם הלכו לעבר חדר המועדון של גריפינדור.
  "ארור תהיה, פוטר!" גידף בשקט סוורוס, ועינייו כאילו ירו גיצים על גבו של פוטר. לא מספיק שהוא שנא אותו לפני כן בגלל התנהגותו, שהייתה מתנאשת ויהירה בעיניי סוורוס.
סוורוס שנא שתלמידי הוגוורטס עשו השוואות בינו לבין פוטר. 
הוא מסלית'רין; פוטר מגריפינדור.
הוא מקובל בערך כמו חתול בחבורת כלבים; ונדמה שעוד מעט ותלמידי השנה הראשונה ירוצו אל פוטר ויבקשו חתימה.
הוא לא משחק קווידיץ' ושונא את המשחק הזה; פוטר הוא שחקן קווידיץ' מצטיין.
עליו לא נלחמות בנות; אצל פוטר הן עומדות בתור.
  כן, הוא חייב להודות, פוטר עולה עליו בכמה תחומים. אבל פוטר אף פעם לא קיבל יותר מהל"מ (הצלחה למעלה מהמצופה). 
וגם... אוף. סוורוס לא הצליח לחשוב על עוד תחום שבו הוא עולה על פוטר. לדאבונו, ראייה טובה יותר לא נחשבת.

גם חודש לאחר מכן סוורוס לא היה יכול שלא להסתכל על לילי ופוטר, ולחוש שהנערה הזו היתה צריכה להיות שלו.
והוא עדיין שנא את פוטר. שנא את פוטר ואת חבורת השפוטים המחורבנת שלו, בלק, לופין ופטיגרו.
 בלק היה כמו פוטר. מקובל אצל כל תלמידי הוגוורטס, אבל שנוא על סוורוס. 
לופין קיבל תשומת לב מיותרת מהמורים, בגלל שהצליח בהתגוננות אפילו יותר ממה שסוורוס הצליח בשיקויים.
ופטיגרו? פטיגרו היה סתם עוד ילד שמן שנגרר אחריהם, ועשה כל מה שהם עושים. הוא היה כמו בובה על חוטים בידי שלושת המטומטמים האלה, האנשים הכי שנואים על סוורוס בכל העולם כולו.

וגם אחרי חלוף האביב, דבר לא השתנה. לא באהבתו ללילי, שנשארה לוהטת כשהייתה. גם לא בשנאתו לפוטר, שאפילו עכשיו, חודשים אחרי שהמנוול גנב את לילי שלו, גדלה וגדלה.