השקיעה האחרונה

כבר ימים כלילות שהם לא נפגשו. ימים רבים חלפו מאז הנשיקה האחרונה. עשרות שנים עברו מאז החיבוק האחרון. המגע האהוב והחם התרחש לפני כל כך הרבה שנים. הם היו זוג צעיר - חסר דאגות, מבלי לחשוב על העתיד. הם אהבו אחד את השני וזה הספיק להם. כל ערב במשך הקיץ האחרון היו נפגשים תחת השקיעה, בוהים בה באהבה ישנונית וחסרת מעצורים. הגלים התנפצו בקול חרישי על החוף, שחפים התעופפו מצידם המערבי ושחררו קולות מייגעים ורוח קרה החלה לנשוב. היא הייתה נשענת על חזהו, מרחפת בין תמונה דמיונית לאחרת, חושבת כיצד דבר כה יפה מסמן את סיום היום. הוא היה מלטף את שיערה ברכות, מחייך לנוכח המצב במאוהב אליו הגיעו. הימים עברו, והשקיעה לא איבדה את קסמה. הם אהבו אחד את השניה, ולא עשו דבר מאשר לאהוב. הם היו הולכים אל אותו חוף ים בסופי השבוע, רוחצים בגלים המלוחים ונהנים מאור השמש החמה והמלטפת. הם היו שוכבים כך במשך שעות, כאשר היא נשענת עליו במצב שכיבה ובוהים בשמיים. מדי פעם היו מדמיינים צורות, מדי פעם היו מנסים לבהות בשמש היוקדת ולפעמים היו מסתכלים בשמיים האין סופיים הללו מבלי לעצור. אך הימים המשיכו לחלוף במהרה, וסוף אוגוסט הגיע. כל אחד היה צריך לחזור למקומו; היא בהרים; והוא בדרום. הם נפרדו בנשיקה ארוכה וממושכת, בעוד אותה שקיעה ממשיכה לבצבץ מעל פני המים. דמעות זלגו על לחייה בעוד הם צמודים ברכות, וידו מלטפת את גבה בעוד הרוח מתחילה לנשוב. היא מחייכת אליו, חיוך מלא אהבה וכאב באותו הזמן. הם היו חייבים להפרד, זאת עובדה ידועה מראש. הם החזיקו את ידיהם בחוזקה רבה, שניהם מחייכים חיוכים מאוהבים וקלושים ויודעים שעוד נותר הלילה.

וכעבור עשרים שנה, בעוד היא חוזרת לאותו מקום אוהבים נשכח, והוא מגיע בשל עסקים, הם בוהים, כל אחד לבד, באותה שקיעה עזובה. ולאחר זאת, מבטיהם נפגשים, והם הולכים אחד אל השני במהירות מתגברת, ולבסוף נצמדים אחד אל השני בחיבוק חם ומלטף. הם מתנתקים, אך חלק גופם התחתון עוד מוצמד, והם צוללים אל תוך זוג עיני השני. היא מביטה בעיני האפורות-בהירות בצורה מדהימה עד כאב, והוא בוהה בעיניה הכחולות כאותם שמיים אין סופיים. הוא מרים את ידו המקומטת והמצולקת, מלטף את לחייה הרכה והסמוקה ומחייך אליה חיוך רחב. דמעה זולגת במורד לחייה, והוא מנגב אותה במהירות ומנשק את מקום הזרימה, כביכול בכדי לרפא את הבכי. היא מצמידה את לחיה הימנית אל לחיו השמאלית ומפנים את ראשם אל האופק, ויודעים שנותרה להם עוד שקיעה אחרונה.