לילי אוונס וג'יימס פוטר

"לילי! בואי לאכול!"
לילי אוונס,שישבה על הנדנדה הגדולה בפארק וקראה, מיהרה לאסוף את הספרים שהיו פזורים על הדשא בקרבת מקום, ורצה לכיוון ביתה, שבדרך פירוויט מספר ארבע.
היא נכנסה הביתה, התיישבה, אך כשראתה מה מונח על השולחן, קמה במהירות מפתיעה.
"אני לא אוהבת מרק ירקות!" קראה.
"לא נורא, מחר אכין ארוחה אחרת, טוב?" שאלה אימה.
לילי הנהנה, ואכלה במהירות.
כשסיימה, יצאה החוצה, ושכחה את הספרים בבית.
היא עמדה לרוץ חזרה כדי לקחת אותם, כששמעה קריאה: "לילי! לילי! איפה את? את פה?"
היא הסתובבה וראתה את סוורוס.
"סוורוס!" קראה בשמחה. היא רצה אליו והם החלו לפטפט.
לאחר מספר דקות בהם דיברו ללא הרף, שאל פתאום סוורוס: "תגידי, לילי, איך המוגלגים שאת גרה איתם?אמרת לי שהם נוראיים."
לילי פתחה את פיה לענות, אך לפני שהספיקה להוציא הגה, קפץ מישהו מהשיחים וצעק: "איך את מסוגלת להתחבר עם הנער האיום הזה?"
"פטוניה!" צווחה לילי.
סוורוס החל להתרחק, כשלילי צעקה "סוורוס,חזור!"
אך הוא אפילו לא הסתובב.
"הכל בגללך! עכשיו הוא ישנא אותי!!" קראה לילי, ודמעות החלו מציפות את פניה.
היא רצה הביתה, נכנסה לחדרה ופרצה בבכי תמרורים.
"לילי!" נשמעה שאגה מקומת הקרקע.
לפי הטון הבינה לילי שאביה, דיקון, כועס מאוד.
היא ירדה וראתה את דיקון רושף מכעס.
"אני לא מרשה לך להתקרב לנער האיום שפגשת שם את מבינה אותי?" הוא  נבח.
היא הנהנה ונראתה על סף בכי, שוב.
היא חשבה מי יכול לעשות לה דבר כזה.
היא ראתה את פטוניה מחייכת חיוך מרושע, והבינה.
היא נזכרה במשהו, ולפתע טיפס ועלה חיוך על פניה.
דיקון נראה כאילו הוא עומד להתפוצץ, וצווח "רוצי לחדרך!ע-כ-ש-י-ו!!!"
הסיבה שלילי חייכה היתה פשוטה למדי:היא תטיל עליה מספר לחשים.זה ישנה הכל.
וגם לג'יימס פוטר,הנער היהיר הזה,שכל הזמן דיבר על קידיש או משהו כזה,שאיתו נפגשה בסמטת דיאגון.אותו מקום בו פגשה את חברה הטוב: סוורוס סנייפ.
מאז הליכתה לסמטת דיאגון, בני משפחת אוונס (חוץ מאימה) השתדלו להתרחק ממנה.
רק דבר אחד היה לה טוב:סוורוס.
ועכשיו פטוניה גם הרסה אותו.
היא הרגישה כל כך מתוסכלת, עד ש....

		הפרק הבא