מחנאות החצויים

אריק קם בבוקר בהרגשה טובה, עבר הרבה זמן מהפעם האחרונה שבה הוא קם בבוקר בהרגשה טובה. השיחה אתמול עם איימי אתמול ממש עזרה לו, השעה הייתה 6:34 הוא קם מהמיטהי,התלבש ויצא לריצת הבוקר הקבועה שלו בפתיחת הבוקר.
לאיימי לעומתו היה קשה לישון... היא קמה בחמש בבוקר, ארזה כמה דברים למסע והתהלכה במחנה... היא התאמנה קצת בחץ וקשת וכמו תמיד השתעממה מזה דיי מהר, כל אחד היה משתעמם אם הוא כל הזמן היה פוגע...
אריק סיים את הריצה וחזר לבית שלו (החצויים במחנה קרו לו "וילה" כי בעזרת קסם הרים אריק בשתי שניות ווילה מפוארת עם בריכה)הוא הכין תיק למסע והלך לכוון זירת הדחללים.
איימי באה לבית שלו, היא ראתה שאריק לא שם והלכה לזירה.

אריק הגיע לזירה והוציא את את האולר שלו, פתח אותו ותוך שנייה הוא הופיע בצורה של חרב הוא פנה לאחת הבובות הקרובות ותוך שנייה כל הקש החתוך והחוטים הפרומים היו על הרצפה. כעבור כמה דקות כל הבובות היו הרוסות לגמרי. אריק נאנח, בהנעת עפעף אחת כל הבובות עמדו שוב חדשות כאילו רק עכשיו בנו אותן.

"היי איימי" אמר "את מוכנה למסע?"

היא הנהנה "אני חושבת..."
"אני שמח לשמוע" אמר והסתכל על השעון "תכף מתחילה ארוחת הבוקר, כדאי שתלכי לביתן שלך להתכונן למסדר לפני הארוחה, אני כבר אפגוש אותך שם... אני צריך לדבר עם כירון קודם, טוב?"

היא הנהנה שוב והלכה לבקתה.

הוא הלך לכוון הבניין המרכזי ופגש שם את ארגוס שומר על דלת הכניסה. החדר היה קצת מבולגן, כירון הביט אליו " אתה מוכן למסע" "כן... כירון, אני רוצה לבקש ממך משהו" אריק הסביר לו מה רצה וכירון הנהן.

הוא הגיע לחדר האוכל וחיפש בעניו איפה איימי, היא ישבה ביחד עם שתי החברות שלה. הוא ניגש אליהן וחייך חיוך כובש.

אחרי האוכל איימי ישבה בחדר וחשבה על אריק, ולא רק בגלל המסע. היא הבינה שהיא לא יכולה לחשוב על מישהו אחר, לא עכשיו כשדילן מת, אבל היא לא יכלה לעשות דבר. המחשבות הופיעו מעצמן והיא התחילה לשכוח את ההבטחה שלה לא לאהוב מישהו חוץ מדילן.

הפרק הקודם		הפרק הבא