הסוד של הארי

כשהארי היה קטן הוריו שמרו אצלו סוד, סוד גדול וחשוב. כשהוריו של הארי מתו הארי היה האדם היחיד שידע את הסוד אך הוא לא לגמרי ידע שהוא יודע את הסוד. טוב, תנו להסביר לכם בדרך יותר ברורה.

אבא של הארי, ג'יימס הטיל על הארי כישוף אשר החביא את הסוד עמוק עמוק בתוך גופו של הארי כך שאם אי פעם יטילו על הארי את כישוף הנגד הארי ידע את הסוד ויוכל להחליט אם לספר אותו או לא.

היה זה בוקר יום שישי בשנה האחרונה של הארי בהוגוורטס, הבוקר היה גשום והשמיים היו אפורים.

הארי נשאר במיטה עד מאוחר והביט במפת הקונדסאים שלו בעיון רב. רון לעומתו קם מוקדם וירד לחדר המועדון לפגוש את הרמיוני שהתאמנה בלחשים. "בוקר טוב" שרק נוויל שקם ונעמד ליד מיטתו של הארי.

"בוקר טוב" לחש הארי בתשובה מבלי להעיף אל נוויל מבט.

"על מה אתה מסתכל? משהו מעניין קורה במסדרונות?" שאל נוויל וניסה להציץ אל המפה.

"לא, כולם בחדרי המועדון שלהם או מתחממים ליד האח הגדולה." ענה לו הארי סגר את המפה והניח אותה על השידה לידו, "אני רואה שיש לך מרץ היום" הוסיף בחיוך והביט בנוויל המחייך חיוך חושף שיניים.

"אכן" ענה נוויל בהתרגשות, "תתלבש ונרד לשבת מול האח עם רון והרמיוני." הארי קם באיטיות מהמיטה סגר את הוילון המקיף אותה והתלבש בזריזות בג'ינס ובקפוצון כחול. נוויל המתין מאחורי הווילון וכשהארי פתח את הווילון שניהם ירדו למטה והתיישבו ליד רון והרמיוני. "בוקר טוב" האירו פניו של נוויל.

"גם לך" השיב לו רון.

"בואו נצא החוצה" הציע נוויל.

"נראה לך?! קר בחוץ" צעק רון והרמיוני הנהנה בהסכמה.

"אני אבוא איתך נוויל, אפשר ללכת להוגסמיד לשתות בירצפת" אמר לו הארי לבש את מעילו ויצא ביחד עם נוויל מהחור שמאחורי התמונה של האישה השמנה. שניהם הלכו במסדרונות בית הספר הריקים ויצאו דרך הדלת אל המדשאות המוצפות. היה קור אימים בחוץ ושניהם נקשו בשינהם מקור. הם צעדו לכיוון הוגסיד בגשם כשכובעם על ראשם והם רצים במהירות עד אשר הגיעו לפונדק שלושת המאטאטים והזמינו שני כוסות בירצפת. נוויל התיישב מול הארי והסתכל סביב על האנשים הרבים היושבים קופאים מקור ומחכים למשקה שלהם כשלפתע איש גבוה ושמן נכנס בדלת שרביטו בידו ונראה היה שהוא מתרגל לחשים.

"אלומבוס מקסימסוליוס רבילסה" אמר האיש וכיוון את השרביט באופן עקראי אל אישה שישבה וחייכה לה כאשר לפתע כובעה נקרע  לשני חצאים והתחיל להחליף צבעים. "מצלציוס במלביוס ראשנים ונגירים" אמר האיש הגבוה וכיוון שרביטו אל ילד קטן שישב עם הוריו בשולחן בפינה כשלפתע אחת מנעליו התעופפה באוויר והתחילה להכות את כל הסובבים אותה. "חרמינים אנעים כנדלובוס רפלבובוס (כישוף הנגד)" אמר האיש בפעם השלישית וכיוון את שרביטו על הארי.

המשך יבוא....

		הפרק הבא