אליסון

"בווווקר טוווב!" קרא ג'יימס המאושר. "קרניים?, מתי חזרת אתמול?" שאל אותו רמוס שבדיוק שיחזר את אירועי הלילה. "בואו רק נאמר..." הוא אמר באושר "שהנשר נחת!" רמוס הריע וצחק.

"אני לא הבנתי..."קרא פיטר בבלבול. "תולעוני, טיפש אחד!"  "קדימה אל ארוחת הבוקר!" צעק ג'יימס המאושר "קדימה בואו נרד. רגע, איפה רך-כף? שאל ג'יימס שמעולם לא נראה כל כך נלהב ומאושר. "תנחש..." אמר רמוס ביובש. "אני לא הבנתי... איפה סיריוס?" שאל פיטר פטיגרו המבולבל במיוחד."יש לי שאלה זנב תולע, כמה פעמים אימא שלך הפילה אותך שהיית תינוק?" שאל אותו ג'יימס שהתפקע מצחוק. "עזוב אותו קרניים, בוא נרד לאכול ארוחת בוקר." אמר לו רמוס.

"אוקיי, אוקיי. אבל אתה יכול להאמין?! לילי אוונס, סוף סוף שלי!" ג'יימס היה שקוע באופריה והוא לא שם לב שפתאום רמוס השתתק. בצעדים גדולים הם נכנסו לאולם הגדול. שלא תבינו לא נכון החבורה של ג'יימס, סיריוס, רמוס ופיטר שיותר נכון הזדנב אחרי שלושת הבחורים הראשונים שהוזכרו. הם שלושתם היו הבחורים הכי מחוזרים בכל בית-ספר. בעיקר ג'יימס וסיריוס, וגם רמוס. הוא היה בחור גבוה ותמיר, והיה לו שיער חלק בצבע חולי-בלונדיני שכזה ועיינים חומות עמוקות וחכמות,הרבה בחורות בהוגוורטס דיברו על זוג העיניים האלה. כשהוא נכנס לאולם הגדול עם ג'יימס פוטר, אחד הבחורים הכי מחוזרים בבית ספר, עיניים רבות ננעצו בהם. אבל רמוס חיפש זוג עיניים אחד, זוג עיניים מיוחד בהחלט. והנה אליסון מסתכלת אליו במבט הזה שלה, היא נראית כועסת והמומה ביחד.

"ג'יימס כדאי שתתיישב ליד לילי... אני יש לי, כמה עניינים לסגור..." אמר רמוס לג'יימס. ג'יימס הסתכל עליו במבט מוזר ושאל "הכל בסדר ירחוני?, יש משהו בעניין הבעיה הפרוותית? "  "לא ג'יימס, הכל בסדר. תישב ליד ליל, אני כבר בא." אמר לו רמוס. "אוקיי... ביי" אמר לו ג'יימס המבולבל." רמוס צעד לכיוון שולחן רייבנקלו וניגש לאליסון, "אליסון? אני יכול לדבר איתך לרגע?" שאל את אליסון שנראתה חשדנית. חברותיה של אליסון ציחקקו מאחוריה, "בנות!, שקט. כן, בטח שאתה יכול לדבר איתי רמוס." היא חייכה אליו חיוך רגוע במיוחד. "יופי, קדימה בואי." הוא אמר לה. הוא משך את ידה והם הלכו לכיוון המדשאות. רמוס הסתכל עליה ואז הוא התקרב אליה, וקירב את פיו אל פיה אליסון נראתה כאלו היא בטראנס. "רמו...רמוס אהה, אני מעדיפה שתתרחק...." אליסון אמרה לפתע, כאלו היא התעוררה מחלום. "אוה... אני מבין..." אמר רמוס ואז הוסיף בשובבות "אף פעם לא התנשקת?" אליסון הסמיקה "אה..אה.. אני לא מבינה מה זה קשור!" היא צעקה עליו. "אליסון, סליחה..." הוא היה מופתע, אבל הוא אהב את הקטע של הפיוז הקצר, הוא חייך אליה חיוך שובה לב, היא חייכה חיוך קריר. "טוב אז אליסון. ספרי לי על עצמך, אני לא יודע כלום עלייך!" הוא אמר והמשיך לחייך. "מה יש לספר?..." שאלה אותו בתהייה. "טוב את יודעת... כל מיני דברים מאיפה את?, יש לך אחים?, אחיות? דברים כאלה." הוא אמר.

"טוב. אז, קוראים לי אליסון בין. את זה אתה בטח יודע... אה.. יש לי אחות קטנה, קוראים לה סרינה,היא בת 10. ואבא, אימא משפחה רגילה..אתה בטח יודע..."  היא אמרה לו. רמוס חשב "משפחה רגילה.. כן בטח, רק לי יש משפחה רגילה. אבא שאיש זאב הרג, אימא דיכאונית, ואני. איש הזאב האומלל." "רמוס?" אליסון שאלה אותו. "הוא בחור חולמני" היא חשבה לעצמה "מהטיפוסים שאני אוהבת..." היא לחשה, כך שרק היא יכלה לשמוע את מה שאמרה "אז אליסון, ההורים שלך קוסמים?" שאל אותה רמוס בקול השקט והנעים שלו. "לא. הם מוגלגים. ונראה שגם סרינה..." היא אמרה, טיפה עצובה. "למה את עצובה?" שאל אותה רמוס. "טוב, תמיד ידעתי שאני שונה.. נגיד בכיתה ה' המורה עיצבנה אותי במיוחד. אני התעצבנתי כל כך!  ופתאום השיער שלה הפך להיות בצבע ורוד זרחני!" היא צחקה, רמוס הסתכל עליה בעודה צוחקת וחייך. הוא לא הבין, איך זה יכול להיות  שהוא, הבחור שאוהב את לילי אוונס באמת מתחיל לאהוב את אליסון בין. "טוב רמוס... יש לי עכשיו שיעור, באמת שהיה נעים לדבר איתך." אמרה לו אליסון בקול שקט. "ולי היה העונג לדבר איתך." אמר לה רמוס וחייך חיוך מעט שחצני. אליסון חייכה חיוך ביישני והתקרבה לרמוס ונישקה אותו על הלחי. הוא הסתכל עליה עולה במדשאות ונכנסת לתוך הטירה. לאחר כ-10 דקות הוא עלה בעצמו לטירה ושם פגש את סיריוס. "סיריוס?! לעזעזל! אני, קרניים וזנב תולע מחפשים אותך כל היום!" אמר לו בכעס. "אתה יודע... סתם.. הפלאפית חמודה בשנה החמישית... נפגשנו אתמול ו...בואו נאמר שזה פשוט..... זרם..." אמר לו סיריוס בשחצנות יתרה. "לא שנה חמישית סיריוס! בקצב הזה, עד סוף השנה אתה תעשה את כל בנות השנה השביעית בהוגוורטס!" נזף בו רמוס. "אתה יודע מה ירחוני... זה רעיון לא רע במיוחד.." אמר לו סיריוס. "סיריוס לא! זה היה סתם דוגמא!" פתום ג'יימס הגיע מאושר כולו "מה היה דוגמא?" שאל ג'יימס. "עד סוף שנה אני עושה את כל בנות השנה השביעית בהוגוורטס! "  אמר לו סיריוס בהתלהבות. "רך-כף! זה אדיר! אני הייתי מצטרף אלייך, אבל בליבי יש רק אחת ויחידה!" הצהיר ג'יימס על אהבתו. "מי זאת?" שאל סיריוס בציניות, אך ג'יימס שלא קלט את הציניות אמר "לילי כמובן!" אמר לו בכעס ג'יימס "קרניים תירגע! אני לא מאמין! לילי אוונס נפלה בזרועותיך! סוף-סוף, הקסם הפוטרי ממשיך!"  צעק לו באושר סיריוס. לרגע רמוס חשב על הבחורים שהוא מסתובב איתם ואז חשב על משהו אחר, "יודע מה סיריוס? אם עד סוף השנה אתה עושה את כל הבנות בהוגוורטס בשנה השביעית וזה כולל את בנות סלית'רין, אני יתן לך להעתיק ממני את מבחני סוף השנה!" אמר לו רמוס. "ירחוני? באמת? תודה, תודה, תודה! אני יתחיל בעבודה מיד!" הוא אמר ורץ משם. "אתה יודע שאין מצב שהוא יצליח?" שאל אותו ג'יימס "כן. כן אני יודע" אמר לו רמוס.

הפרק הקודם		הפרק הבא