dark

ג'ייק קם בובקר ושטף פנים. החדר היה שקט, כולם עוד ישנו. ג'ייק הביט בשעון. רק 4 לפנות בוקר?!

הוא התלבש וירד למטה. היה עוד חשוך. הוא הלך למדשאות כדי להתרענן. בדרך הוא פגש את גברת אנה, החתולה השחורה של השרת. אומרים שהיא דור שלישי לחתולי משפחת פילץ'.

ג'ייק יצא החוצה והתחיל לטייל. הוא הלך אל תוך היער החשוך. הוא ראה מחזה מפתיע. בלה עמדה יחפה על העלים בכותנת לילה סגולה. היא עמדה בגבה אליו וצפתה בחדי-הקרן ישנים. ג'ייק התקרב אליה.

"היי,"

בלה התנשפה בחדות והסתןבבה.

"אה, זה אתה." היא חזרה להביט בסוסים עם הקרן.
"אז... איך עבר הלילה הראשון שלך בהוגוורטס?"

בלה גיחכה,"אתה באמת רוצה לדעת?"

ג'ייק משך בכתפיו.

"טוב, וויליאם מאלפוי ביקש לצאת איתי. הבנים מהשנה השביעית ניסו לחטוף אותי והבנות ואני בחלפנו בגדים אחת עם השניה."

ג'ייק התרשם.

"אז, איך ידעת שאני פה?"

"לא ידעתי."

"טוב, גולם. בוא נחזור לטירה."

הם עברו בשיחים. ג'ייק התקרב אליה, אבל היא התרחקה בבוז.

"עשיתי משהו רע?"

בלה העיפה לו מבט.
"אני ממשפחת לסטריינג'. אף-אחד לא נוגע בי!"

"טוב, סליחה."

הם נכנסו לטירה.

"טוב, עוף ממני גולם, אני הולכת להחליף בגדים."

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

"ג'ייק, תעביר לי עיניים."

הוא נטל חופן והעביר לאמה.

"תגיד, מה יש בינך לבלה?"

"סליחה?"

אמה גילגלה עיניים.

הוא נהיה אדום.

תלמיד התפרץ לכיתה.

"אמ, אדןני-"

פרופסור פרקינסון הרים מבט.
"אה, אי צריך להודיע לג'ייקוב פוקס ולבלטריקס לסטריינג', להגיע למשרד של פרופסור וויזלי."

פרקינסון הינהן.

אמה מירפקה את ג'ייק. הוא הרים את עייניו מהשיקוי והביט על בלה.

היא לא היתה שם.

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

במשרד היו, פרופסור גריינג'ר, פרופסור לונגבוטום ובראון. בלה ישבה על הכיסא לפניהם.

ג'ייק התיישב במתח על הכיסא. 

"ג'ייקוב פוקס מבית גריפינדור ובלטריקס לסטריינג' מבית סלית'רין?"

הינהנו.

פרופסור וויזלי היה גבוה ומוצק. היו לו שיער לבן עם פסים ג'ינג'יים מובהקים ועיינים כחולות

"את נכדתה של בלטריקס לסטריינג' אוכל המוות?"

בלה הנהנה בגאווה.
"סבתא שלך, הרגה את דוד שלי, פרד."

היא משכה בכתפיה.

פרופסור בראון פסעה קדימה.

"ג'ייק, בלה, נבחרתם לצאת למשימה הראשונה מטעם הוגוורטס. בלה, זומנה לכאן במיוחד בשל כך."

בלה הנהנה בשנית.
"נבחרתם, מכיוון שראינו בכם תכונות מיוחדות, בעיקר בבגוריות של שנה שעברה, שבהם הצתיינתם. בתנאי שג'ייק יסכים לצאת למשימה, אגלה לכם את הסיבה."

כול העיניים הופנו לג'ייק.

"אה לא-"

אבל אז הוא ראה את עיינה המדהימות של בלה, לצאת איתה לבד למסע, הממ מעניין.

"איתו! לא הסכמתי לכך!"

בלה התריסה.

"גברת, אנחנו בוחרים. חוץ מזה, הוא לא ניראה רע בכלל."

בלה שילבה ידיים. זהו. הוא החליט.

"כן."

פרופסור בראון חייכה,
"יופי! עכשיו ככה, לאחר המלחמה האחרונה, ניצלו כמה "אוכלי-מוות" וברחו ליערות. הם הקימו אירגון חדש שמתברר המנוהל על-ידי אדם המכנה את עצמו- אדון החושך."

פתטי.

"בתנאי שתסכימו, תצאו שניכם לאגור מידע אליהם ולהביא אותו אלינו."

"ועכשיו, לכו לארוז. אתם עוזבים מחר."

הפרק הקודם		הפרק הבא