"ג'יימס!" 'יו,ירבאק,הבנאדם שקוע במחשבות כאילו אין מחר...'חשב סיריוס,"ג'יימס!אנחנו נאחר לרכבת בפעם החמישית-בחמש שנים האחרונות..."מה?!"התעורר פתאום ג'יימס,"מה אמרת שם?"
"כלום"נאנח סיריוס."יופי,אז תגיד יש'ך מראה?,שכחתי ת'מראה שלי במזוודה" "ואיפה המזוודה שלך?"חקר סיריוס למרות שידע את התשובה,"אצל אחת המעריצות שלך?" "קלעת בול!"
-"אז אצל מי הפעם?","לא אצל מישהי מיוחדת מדי","מאז שהתאהבת בלילי הזאת"מלמל סיריוס "אף אחת כבר לא מספיק מיוחדת" "טוב די"התעצבן ג'יימס "יש לך מראה או לא?" "מי אמר שאם יש לי אני יביא לך?"-"לא צריך,אל זכור את מה שפיך דיבר ביום הראשון,בשנה החמישית ללימודינו,בשעה"הוא העיף מבט בשעון,"עשר ושלושים ותשע דקות,ו33 שניות,ו45 מילית השניה,ו21מילילית השניה. "חה,אבל אתה עדיין אכלת אותה,כי אין לך מראה,וזה לא משנה כמה מהר תבוא הנקמה..."-"אהה,באמת?עוד שתי שניות יש לי פה מראה-רוצה לראות?"-"נראה!"השיב סיריוס ושילב את ידיו על חזהו החזק,ועשה פרצוף של מאמן הסופר את מספר הפעמים שהחייל שלו עושה שכיבות סמיכה.
"היי את!"קרא לפמע ג'יימס מהתא שלו לעבר נערה מהשנה החמישית אשר עברה שם באקראי"מה?"הפנתה את ראשה כדי לראות של מי הקול עם המבטא הבריטי הענוג.היא עד עכשיו הכירה רק אדם אחד שיש לו את הקול הזה-ג'יימס פוטר,אך היא לא האמינה שהוא יקרא לה,או אפילו ישים לב אליה,או בכלל יעיף בה מבט,עם עיניו,החומות בהירות בהירות,ושערו,החום עם הקצוות הנוטות לבלונד,וגופו החסון,אשר כל נערה בהוגוורטס-או כל נערה בכלל היתה רוצה להתרפק עליו,והריח הטוב הנודף ממנו למרחקים,בושם של גברים-אבל שונה,ובגדיו-בקייצים-משו בסגנון הג'ינס עד הברך,הכי אופנתיות שיש,משופשפות הייטב,נעלי הספורט -בדרך כלל שחורות,אבל אם לא מתאים,יש לו עוד לפחות 5 זוגות אחרים,וחולצה קצרה צמודה,אשר מבליטה את גופו המפותח,עם כתובית ובדרך כלל חולצות עם גיטרות,רוקנרול,או תמונות של זמרים מעולם הקוסמים,ובחורף,בסגנון המכנסיים שחורות או ג'ינס חולצה שחורה או לבנה אשר מציצה מהקפוצ'ונים שלבש.הבנות הכירו את סיגנונו,כאילו-הוא סיגנונם,,והבנים ניסו לחכות אותו.הליכתו היתה זקופה,כיאה ל"בן אצולה בהוגוורטס",ידיו בדרך כלל "מדברות "יחד עם פיו בשעה שתהלך בארמונו,וחיוך כובש מתנוסס על פניו הצחורות. "היי את!"חזר הקול,היא חיפשה במבטה את הקול הקורה לה,ועיניה נתקלו בו.היא סידרה את שמלתה תוך שהיא מסמיקה כעגבניה,ושאלה"כן?"בקולה נשמעה ציפיה. סיריוס,אשר שמע את הציפיה בקולה צחק ואמר:"ג'יימס רוצה לומר לך שהוא רוצה להזמינך לדייט רשמי.אם תסרבי,תחשבי לסתומה-מי לא רוצה להיות בת זוגו של מלך הוגוורטס?"הנערה,אשר לקחה את דבריו ברצינות,המשיכה להסמיק עוד יותר."שתוק סיריוס,"נחלץ ג'יימס לעזרתה,הנערה היתה נבוכה עוד יותר-שג'יימס יציל אותה?וואו!אח"כ הוא בטח יצחק עליה מאחורי הגב עוד הרבה..."רק רציתי לבקש ג'סטה" "ממ..מהה..ששתגיייד..."מלמלה הנערה תוך שהיא מגמגמת"קר לך?"צחק עליה סיריוס.פניה של הנערה לא נראו בכלל עוד בהירות.לג'יימס היתה איזושהיא אובססיה להגן ולהרגיע בנות במצוקה.""יש לך אולי מראה?"קטע אותו ג'יימס,והצילה שוב,."כן ,כמובן,אני עוד שניה מביאה לך אותה".מילמלה חלושות ויצאה מין החדר,סוגרת אחריה את הדלת. -"היי,עוד רגע הוגוורטס!" -"התגעגעתי אליך מאמי "צעק ג'יימס לכיוון הטירה הנשקפת מחלון התא.הבנות אשר שמעו אותו, חשבו שהוא מדבר אל נערה מסוימת,פרצו בבכי.ג'יימס היה רגיל לזה.בנות שהתחילו איתו הרבה,ולא משנה בכמה עדינות הוא דחה אותם-הם נעלבו,והלכו לבכות.בנות נועזות מספיק היו ממשיכות לחזר אחריו,ולשרתו בנאמנות יתר. הרכבת התחילה להעצר,ורוב התלמידים כבר עמדו,משתוקקים לרדת מהרכבת.ג'יימס יצא מהרכבת,וחבורה של בנות,אשר ארבה לו מחוץ לתאו,התחילה להתקבץ סביבו,והן החלו בשאלות הרגילות-התחנפות:"איך עבר עליך הקיץ" "רק אל תגיד לי שיש לך כבר מישהי" "אפשר לגעת בך?" "אני ביקשתי ראשונה" "לא נכון אני!"וכך פרצו הבנות במריבה.הקונדסאים,שמו לב שג'יימס לא איתם.הם עזרו לו להחלץ מחבורת הבנות בחשאי."הבנות האלו,זה משהו!מצידי לגעת בהם עד מחר!אם הן נהנות מזה-באותו רגע הרכבת בלמה,ונערה,נפלה על ג'יימס,והפילה אותו על הרצפה.ג'יימס יכל לזהות את הדמות לפי שיערה עד הטוסיק,האדמוני החלק.הדמות הייתה לבושה בשמלת מיני בורוד חיוור,עם קשירה מאחורה במקום כתפיות,ומגפי ברך לבנות עם עקב שפיץ.היא נשכבה עליו בבלימה השניה,וכך מצאה את עצמה לילי אוונס שוכבת,שרועה,על הבן הכי שחצן וצפון ביקום,כשהוא עוד מתלונן על מינה!היא קמה,כעוסה,מג'יימס,מלמלה "תודה" חטוף,כשגבה אליו,יישרה את שמלתה,ניערה אותה במעט-ויצאה מהרכבת בלי להעיף מבט אחורנית.
לא אהבתם משהו?תכתבו הערה ואני ישתדל לשפר.אהה,ו...אני צריכה בטא? רוצים עוד פרק?תגיבוווו,אם תגיבו אני אדע שאתם אוהבים-ויוסיף.(למי יש טענות,אהה??)
|