לכבוש את ליבה

טדי רמוס לופין היה תלמיד שנה שביעית, מה שאומר למעשה, שהייתה זאת שנתו האחרונה בהוגוורטס. לטדי לא היה חסר שכל, לא יופי, וגם לא חברים. היה לו את שלושתם בשפע. הוא היה תלמיד מבריק, במיוחד בהתגוננות מפני כוחות האופל, כישרון שמספרים שירש מאביו, אבל היה לא רע בכלל גם בלחשים ושינויי צורה. מלבד זאת, הוא היה שחקן קווידיץ' (מחפש) מעולה, כישרון שאומרים שדווקא ירש מאמו... טדי גם היה, מה שנקרא בעיניי בנות רבות כל כך "חתיך לא נורמלי". היה לו עיניים תכולות ויפות, גוף שרירי וחסון, ושיער שהיה משתנה ללא הרף לפי מצב רוחו (אם כי הוא תמיד העדיף אותו כחול). וחברים, נראה שטדי פשוט לא יכול להסתובב לשום מקום בלי פמליה קבועה של חברים. בנות היו מתות עליו, בנים היו מעריצים אותו, ובסך הכול אף אחד לא הצליח שלא להישבות בקסמיו. אולי זה מה שהסביר את העובדה שכל בת שטדי אי פעם רצה, נפלה לרגליו תוך חמש דקות.

לטום פלפס עברו כל המחשבות האלו בראש בזמן שהתיישב בתא יחד עם שני חבריו הטובים, ארני וריצ'רד, שהיו שקועים בשיחה על קווידיץ'.

"היי, טום! טוב לראות אותך!" אמר ארני כשראה את טום נכנס לתא, כולו שקוע במחשבות.

"תקשיבו, אני חייב לספר לכם משהו..." אמר טום.

ויקטואר וויזלי מיקמה את המזוודה בתא שלה והתיישב במושב הנגדי למושב שעליו ישבו אנה ובוני.

"קייסי! חתולה יפה שלי! בואי, התגעגעתי אלייך!" קראה ויקטואר והחתולה של אנה קפצה לחיקה, מתרפקת בהתפנקות על ויקטואר.

"אז... משהו מיוחד בחופש, ויק?" שאלה בוני בעודה בוחנת את ציפורניה שהיו מרוחות בלק שחור ומאיים למראה.

"לא... אחותי הקטנה חירפנה אותי, אמא ואבא מציקים...אפילו לואיס הפך למעצבן" אמרה ויקטואר וליטפה בהיסח דעת את פרוותה של קייסי.

"פגשתי מישהי ממש חתיך...חבר של בנדוד שלי" אמרה בוני בשובבות.

"שכבתם?" שאלה אנה בסקרנות.

"ברור" אמרה בוני, וויקטואר גלגלה את עיניה.

"גם לך לא היה מזיק לכייף לפעמים, ויק" אמרה בוני.

"יש לנו מושגים שונים לכיופים, בוני" אמר ויקטואר.

"היה לי חופש ממש משעמם...אחותי הקטנה שאלה אותי כל יום בממוצע אלפיים שאלות על כל דבר שקשור להוגוורטס, היא ממש רוצה ללמוד שם, רק חבל שהיא לא מבינה שאם היא בת שלוש עשרה ועדיין לא שלחו לה שוב מכתב היא כנראה מוגלגית.." אמרה אנה בעייפות.

"אחיות קטנות זה מעצבן וזהו" קבעה ויקטואר.

"אני דווקא ממש הייתי רוצה אחות קטנה. שלושה אחים גדולים זה הרבה יותר מעצבן" אמרה בוני.

"לא הייתי מתנגדת לאח גדול אם הוא היה נראה כמו אח שלך דרק.." אמרה אנה בעוד ויקטואר מצחקקת. בוני הביטה בהם בכעס.

"איכס! דרק נראה כאילו מישהו מעך לו את הפרצוף! בעע, אל תדברי איתי על זה!" אמרה בוני וכדי להדגיש את העניין סתמה את אוזניה.

השעה הייתה שתיים עשרה בצהריים. האישה עם עגלת הממתקים כבר התחילה לעבור בין מסדרונות הרכבת ולמכור לתלמידים צמאים מיץ דלעת קר, או עוגות קדרה וצפרדעי שוקולד לרעבים.

"שלוש עוגיות דלעת בבקשה" אמרה דומיניק בביישנות.

"הנה לך, חמודה" אמרה האישה עם העגלה והגישה לדומיניק שלוש עוגיות כתומות ופריכיות, ודחפה משם את עגלתה לתא הבא.

"אני לא מאמינה שאבא שלך לא נותן לך לצאת עם בנים עד שויקטואר תצא עם מישהו... זה כאילו לא יקרה אף פעם!" אמרה בזעזוע קים ג'ורדן (כן, כן, הבת של לי ג'ורדן, חברם האגדי של התאומים וויזלי).

"זה ממש לא הוגן! את וטום הייתם זוג מקסים!" אמרה אנג'לינה ויליאמס, חברתה הטובה ביותר של דומיניק מאז שכף רגלה דרכה על אדמת הוגוורטס (למעשה דומיניק הפילה על אנג'לינה קנקן של מיץ דלעת בסעודה לאחר טקס המיון של השתיים, והם היו ביריבות כמעט חודשיים שלמים, אך בסוף הכול הסתדר).

"הלוואי שהייתה לי אחות נורמלית!" אמרה דומיניק בעצב.

"טדיייי, איך היה הקיץ שלך?" שאלה מגי בעודה נמרחת על צווארו של טדי. היא למדה בשכבתו של טדי, והייתה בעלת שיער בלונדיני שתאם את אישיותה, ונהגה ללבוש חצאיות קצרצרות ולדבר בקולות מתרפסים וצייצנים, במיוחד ליד בנים. טדי לא חיבב אותה במיוחד.

"בסדר גמור. ושלך, מג?" שאל טדי, משתדל לדחוף ממנו בעדינות את מגי.

"בסדר...התגעגעתי אלייך נורא, טדוש.. למה לא ענית לינשוף שלי?" אמרה מגי.

"לא קיבלתי אותו..." התחמק טדי המובך.

"היי טד, אתה לא מבין איזה בחורה דפקתי! היא-"

"אל תדבר ככה!" אמרה ג'ני בכעס. ג'ני הזכירה לטדי קצת את דודה ג'יני שלו. היא הייתה בעלת שיער אדמוני וארוך, המון נמשים ומזג חג. היא הייתה פנימסטית מוצהרת ושחקנית קווידיץ' מעולה, ששיחקה כרודפת יחד עם טדי בקבוצת הקווידיץ' של גריפינדור.

"כן, ארתור, לא לעניין" אמר טדי והביט בג'ני כדי לראות אם דבריו מרשימים אותה. למעשה הוא דווקא רצה לשמוע אם הבחורה שחברו ארתור "דפק" הייתה שווה או לא, אבל הוא התחיל לחבב את ג'ני בזמן האחרון, והחליט שהיא תהיה ה"טרף" הבא שלו.

"מה נעשית כבד, טדי אחי" אמר מייקל בהניד ראשו. מייקל היה בחור גבוה בעל רעמת שיער בלונדיני ועיניים ירוקות. הוא לא היה חכם במיוחד, אבל די מצחיק שרצה, וחבר נאמן, וזה מה שהיה חשוב לטדי.

הרכבת נעצרה בשעת ערב בתחנת הרכבת בהוגסמיד. התלמידים ירדו מהרכבת כהמון צפוף. טדי עם חבורת חבריו הגדולה, ויקטאור צמודה לשתי חברותיה, אנה ובוני, בעודן מלגלגות על תלמידי שנה ראשונה המבוהלים שמיהרו לעבר האגריד, ודומיניק יחד עם אנג'לינה וקים.

דומיניק תפסה לרגע את מבטו של טום, שהיה יחד עם חבריו. הוא חייך אליה חיוך קטן ועצוב לפני שעלה לכרכרה הרתומה לסוסים בלתי נראים והיא החלה לנסוע. דומיניק הביטה בו בעצב בעוד הכרכרה בה ישב נסעה הרחק ממנה.

"אתם חייבים להיות ביחד. אני לא יודעת איך, תדחפי לאחותך איזה דוגמן מהחתיכים שמראים במגזין 'למכשפה' שאפילו היא לא תוכל לסרב לו וזהו" אמרה קים לדומיניק בעוד היא ואנג'לינה עולות לכרכרה. שלושתן התמקמו בכרכרה וזאת החלה לנסוע.

"אחותי תסרב אפילו לדוגמן מ'למכשפה' כדי לעצבן אותי.." מלמלה דומיניק.

טקס המיון התרחש כבכל שנה, ולאחר שהתלמידים הנרגשים התמיינו לבתיהם, ולאחר שמקונגל נאמה את נאומה הקצר ובירכה את התלמידים בשנה מוצלחת, התמלאו הצלחות באוכל והסעודה החלה.

"וואו, סוף סוף אוכל אמיתי! אמא שלי נדפקה בקיץ בשיגעון צמחונות. הייתי צריכה להתגנב למקדונל'ס כדי להשיג אוכל נורמלי" אמרה אנה בעודה מעמיסה על צלחת צלעות עוף.

"מקדונל'ס?" שאלו ויקטואר ובוני בבלבול.

"רשת של מזון מוגלגית, אתם לא מכירות אותה.." אמרה אנה ותחבה לפיה צלע עוף.

"סדריק בוהה בך" אמרה בוני בקצרה ותחבה לפיה כף של סלט תפוחי אדמה. ויקטואר שלחה מבט מהיר לתלמיד שנה שביעית חסון שקרץ לה.

"שיקפוץ לי..." מלמלה ויקטואר ומילתה את פיה בפשטידת בשר.

לדומיניק לא היה תיאבון. לא בבוקר, לא ברכבת (היא נתנה בסופו של דבר את העוגיות לאנג'לינה וקים) וגם לא עכשיו, אפילו לא מול כל האוכל המפתה.

"מוניק, את חייבת לאכל משהו" ניסתה לשדל אותה קים.

"תפוחי האדמה האלו מעולים, מוניק, תטעמי אותם" הציעה אנג'לינה.

"אין לי תיאבון פשוט..." מלמלה דומיניק.

היא הביטה בטום ולהפתעתה גילתה שהוא מסתכל עליה. מיד כשראה שהיא מתבוננת בו הוא אמר לה בשפתיו בלי קול "אנחנו חייבים לדבר".

לאחר הסעודה התפזרו התלמידים לבתיהם. דומיניק בדקה שאחותה וחברותיה נעלמו מהאולם הגדול ורצה לעבר טום, שעמד ליד השולחן של רייבנקלו.

"יש לי דרך לגרום לאחותך להתחיל לצאת עם בנים" אמר טום במהירות.

"דבר אליי" אמרה דומיניק. 

הפרק הקודם		הפרק הבא