אתמול||סונגפיק

הערות: אני די בטוחה שזה לא קאנוני. ואולי כן. אל תשפטו אותי.

הם ישבו ביחד על המדשאות הנרחבות במחנה יופיטר. קרוב כל כך, שיכלה להריח את ריחו הטרי של שיערו, ולהקשיב לנשימותיו הקצובות והמדודות, שהרגיעו אותה כל כך. "ריינה.." לחש באוזנה. "מה?" השיבה.

הוא היסס. "את.." היא צחקה. "אני מה?" היא הביטה בפניו הסמוקות. "את באמת פריאטורית נהדרת." אמר, והיא הרגישה כאילו נסוג מעט, כאילו גיבש במוחו החלטה, ובשניות האחרונות ממש וויתר עליה. "תודה."

השיבה קצרות, משתדלת שלא להסמיק גם היא. כעת הוא התרחק ממנה והביט בה, בוחן את פניה. "ריינה, זה אל יעבוד." אמר. "מה לא יעבוד?" שאלה, למרות שידעה את התשובה, וחששה מפניה. "..זה, אנחנו." אמר, והשפיל את ראשו במבוכה.

"למה?" שאלה, מקמטת את גבותיה, ובוהה בדשא הירוק. "תראי.." התחיל. "כולם יודעים שאנחנו על סף מלחמה," אמר, כאילו מצפה שתבין בעצמה. "אז מה?" שאלה מבולבלת. "אז.. אז אנחנו פריאטורים! המחנה סומך עלינו! אין לנו זמן ל.. לרומנטיקה. וחוץ מזה..." קולו דעך, והוא הפנה את מבטו גם הוא למדשאות הנרחבות, מביט באופק הפתוח לפניו. היא הבינה שהמשך המשפט הוא בוודאי אני לא רוצה להתחיל קשר, כששניינו יכולים למות בעוד שבוע. היא קמה, ניערה את מכנסיה,

והלכה הרחק משם. בבוקר למחרת, התברר שהוא נעלם.

Yesterday, all my troubles seemed so far away
Now it looks as though they're here to stay
Oh, I believe in yesterday.

רק אתמול, היא התבוננה בעיניו, והיום הכתה בה ההבנה, שהם לעולם לא יהיו ביחד.

רק אתמול תכננה להם חיים מאושרים, והיום הוא נעלם.

רק אתמול ישבו ביחד על הדשא, כל כך קרוב שזה כאב.

רק אתמול יכלה להעמיד פנים שהמלחמה רחוקה, והיום הבינה שמוות מחכה לה בסמטה חשוכה.

רק אתמול האמינה באהבה, והיום נטשה את האמונה.

Suddenly, I'm not half to man I used to be,
There's a shadow hanging over me.
Oh, yesterday came suddenly.

רק אתמול הייתה מאושרת, והיום הפכה קרירה ומרוחקת.

רק אתמול הייתה צוהלת, והיום הפכה פוקדת וקשה.

רק אתמול הייתה פתוחה, והיום קליפותיה רבות כשל בצל.

רק אתמול האמינה באהבה, והיום נטשה את אמונתה.

Why she had to go I don't know she wouldn't say.
I said something wrong, now I long for yesterday.

שאלות חזרות מענה, שכמו ניתלו בחלל האוויר והעיקו עליה, כצל המשתרך אחר בעליו.

לאן הוא הלך? למה? כיצד? האם זה היה.. בגללה? האם אמרה משהו לא בסדר?

Yesterday, love was such an easy game to play.
Now I need a place to hide away.
Oh, I believe in yesterday.

להתחבא מן העולם, להסתגר. לא לדבר, לא לחלוק, לא להסס.

ריינה הסתתרה, בכל מובן ומובן, וסירבה להסיר את המסיכה שהתקבעה על פניה.

והיא רק רצתה להאמין, שיום אחד, תוכל לחזור אל יום האתמול. אותו יום מושלם.

שבו הכל היה טוב. עד שהוא נעלם.