אהבה קצת קשה להשגה

הצצית בשעון, השעה הייתה 23:56 בלילה. באמת מאוחר.
כבר הרבה זמן שאני חושב עליו, מה הוא עושה עכשיו .. על מי הוא חושב, מתי הוא מכין שעורי בית? או ישן ..
כלכך קשה, ההתלבטות האם להגיד לו , או לא. תמיד חשבתי על אפשרות שהוא אולי גם הומו,
כי תמיד ראיתי מבטים שלו אליי . מבטים מבטיחים , מבטים שכשאני נזכר בהם . הם מעלים בי חיוך .
זה היה דייב, הילד הכי יפה שראיתי אי פעם. 1.58 של יופי מהפנט, עור בהיר וחלק, שיער שחור כמו עורב. עיניים כחולות כמו הים.
אני יכול לשבת שיעורים שלמים ופשוט להבהות בו. ישבתי 3 שולחנות מערבית ממנו, הוא ישב ליד ג'פרי סמית', היא הייתה פחות יפה,
אחותו התאומה.

אני מאוהב בו. הוא עושה לי טוב. מכל מבט שלו אליי אני מוקסם מחדש, אבל מה? אני בסך הכל האלבוס הזה .
משקפופר, מכוער. ככה לפחות אני חושב.

תמיד הרגשתי משיכה לבנים, תמיד ידעתי את זה . לא ידעתי להסביר את זה , אף פעם לא הרגשתי איתם פתוח ,
לדבר על דברים . ומצאתי מפלט אצל כריסטי, ידידה טובה. יותר מזה , היא כמעט אחות שלי .
איתה תמיד הרגשתי בנוח לספר לה דברים , מה אני מרגיש , על מי שמתי עין .
אבל בקשר לדייב , בחיים לא סיפרתי לה, העדפתי לשמור את זה לעצמי, כל העניין הזה של ההומוסקסוראלית ,
תמיד היה נראה לי כאיזה חטא. אלוהים בחר אותי מאלפי ילדים. כבר לא ילדים . עוד מעט 16 . ואמר "אתה תסבול כל חייך!"
הרגשות שלי לגבי דייב היו מעורבים לגמרי, היופי שלו, החן. החיוך מלא קסם. מצד שני , שנאה. הוא הטריד אותי במחשבות ימים שלמים .
היו ימים שפשוט בהם לא הפסקתי לחשוב עליו . על כמה שהוא יפה, ומושלם.

דייב היה בשכבה שלי, הוא היה גר בשפילד באנגליה, אני גרתי בלונדון . לב לונדון. הוא היה גר במשפחה מבוססת יחסית, אבא שעבד כרואה חשבון בגרינגוטס,
אמא שעבדה בבית, היו לו עוד 2 אחים. אחות גדולה, ואחות תאומה. היו שמועות שהיה בינה לבין סטיב לואיס המורה לחיות פלא.

פרופסור הארדאנד נכנסה לחדר, לוודא שכולם ישנים . עצמתי את עיני , הלכתי לישון .

-----------

זה הפאן פיק הראשון לי פה - וויש מי לאק (: