שלום לכולם! אני מקווה שתאהבו את הפאנפיק שלי. זה הפאנפיק הראשון שלי.
פרק 1: אמילי
השעון מעורר שלי צלצל, אמר לי לקום לבית הספר. היום יש לנו משחק בשיעור ספורט.
אני בטוחה שקבוצה שלי לא תנצח כי אנחנו מחולקים לבנים ובנות, והבנות, בואו נגיד שהן אפילו לא יודעות לתפוס כדור שמושלך עליהן מחצי מטר.
אבל אני יכולה לבקש מהמורה לספורט שלי, שיעביר אותי לקבוצה של הבנים. אני אישית לא כל כך ''נשית'', איך שהמקובלות בכתה שלי אומרות. אני גם מקובלת בגלל שאני הבת היחידה שמשחקת בנבחרות בית הספר, אבל אני גם המעודדת הכי טובה.
אני מספרת לכם עלי, למרות שאתם אפילו לא יודעים מי אני.
קוראים לי אמילי סטיוארט, בת 13 ושלושה חודשים. יש לי שיער שטני ועיניים כחולות ואני בכיתה ז'. יש לי אח מעצבן שקוראים לו צ'אף. הוא בן 16. יש לו שיער חום ועיניים ירוקות. אני והוא שונאים אחד את שני כמו שכלב שונא חתול. הוא ממש מקובל, כי כל הבנות חושבות שהוא חתיך. אני חושבת שהוא נולד בפח זבל. יש לו חברה שקוראים לה לולה. הוא ולולה נמצאים בחבורה שלו. בחבורה שלו יש שניים שמכירים אותי באמת, קייט וג'רי.
למה אני מספרת לכם את כל זה? כי אני, אחי וחבורתו יצאנו למסע שלא נשכח בחיים.
*******
התארגנתי כמה שיותר מהר ואמרתי לאחי להזדרז. חשבתי על הילד שאני מאוהבת בו. מאט. חשבתי ע העיניים החומות בהירות ועל השיער הבלונדיני שלו. הוא ממש חמוד וכל פעם שאני קולעת לסל ומקבלת נקודות, הוא מריע לי, אבל חברה שלו, הת'ר קמפבל, המעודדת הראשית, בעלת השיער הבלונדיני עם העיניים הירוקות, מקנאה ומאיי עלי למרות שהיא לא עושה לי כלום, כי היא מפחדת שאני ארביץ לה.
צפצוף האוטובוס קטע את מחשבותיי וצעקתי ''צ'אף, בוא כבר! נאחר את ההסעה''.
''אני בא! אני בא! אני מסדר את השיער!'' צרח לעברי צ'אף.
''מה אתה בת? בוא נלך, יש לי משחק היום''. אמרתי. לא היה לי כוח אליו אז הלכתי להסעה וכשאני עוברת ליד המדרגות אני רואה אותו יורד, והשיער שלו נראה כאילו הוא שפך מפעל שלם של ג'ל.
''מה קרה לשיער שלך? שפכת על השיער שלך את מפעלי הג'ל שקיימים בעולם?'' אמרתי בלגלוג. ''אני מת מצחוק! חה חה חה! לולה אוהבת את השיער שלי ככה.'' אמר.
''כנראה שהיא מפגרת'' צחקתי. ''תסתמי את הפה שלך, ורק שתדעי, מאט לא מאוהב בך''. לגלג.
''סתום, יא דביל, נאחר להסעה''. כעסתי. נכנסנו לאוטובוס וראיתי את ג'רי יושב לבד ואת קייט יושבת עם החבר שלה, ג'ייס, שגם הוא בחבורה. ישבתי ליד ג'רי ושאלתי אם יבוא לראות את המשחק שלי היום. המערכת שלו פנויה. אני משננת כל שנה את המערכת של ג'רי וקייט והם את שלי. ''ברור שאני אבוא,'' אמר, ''יהיה לי משעמם בהפסקה.'' ''יופי'' אמרתי.
הגענו לבית ספר וכולנו ירדנו. ראיתי את מאט עושה מתיחות לקראת התחרות ריצה שלו.
''הי אמילי! בואי לכאן!'' מאט אמר. הרגשתי איך הלב שלי קופץ מרוב התרגשות ואדרנלין הציף את הוורידים שלי. הגעתי למקום שבו הוא עומד. ''אמרתי למורה לספורט שישים אותך בקבוצה שלנו, כי זה לא פייר ששחקנית כמוך תפסיד בגלל הקבוצה שלה.'' אמר. ''וואי, תודה רבה, רציתי להגיד לו את זה בעצמי, אבל הקדמת אותי.'' אמרתי בהתרגשות.
השעות הראשונות עברו מהר. הגעתי לחדר הלבשה והחלפתי מהר בגדים. הת'ר נכנסה ונתנה לי סטירה ואגרוף בבטן.
מקווה שאהבתם! הערות ותגובות יתקבל בברכה!
|