ערב אחד של רון

נכנסתי בסערה לדירת שני החדרים הקטנה שסחרתי יחד עם הרמיוני, סיימנו את שיעורי ההשלמה שהוגוורטס סידר לכול  תלמידי המחזור שלנו. הדירה שלנו הייתה קטנה, צפופה וזולה. נשארנו בהוגסמיד אחרי שסיימנו את בית הספר, עולם הקסמים נראה הרבה יותר מזמין מהעולם המוגלגי שמחזיר אותנו לפעמים לשנה שעברה בחלומות וזה לא משהו שאני מצפה לו בלילה. חוץ מזה שלהוגסמיד יש עוד יתרונות,  קנינו את הדירות האלה יחד, הארי הרמיוני ואני, הארי התנחל בדירה מתחתינו, למרות שאחזרנו ואמרנו לו שאין טעם שאני והרמיוני נגור בדירה נפרדת הוא התעקש לסחור בית אחר, אני חושד שהוא מגניב לשם את אחותי מהוגוורטס מדי פעם. אנחנו מספיק קרובים אליה כדי לקפוץ לבקר ומספיק קרובים כדי שהיא תתגנב לכאן.

טריקת הדלת שלי הרעידה את הקירות של הבית הקטן וגרמה לראש ערמוני ומתולתל להציץ מהמטבח, "רון." הרמיוני קראה אלי בקול חמים.

"היי." אמרתי לה וצנחתי על הספה הזוגית הקטנה שלנו שהצבנו בסלון הקטנטן.

היא יצאה לעברי מהמטבח, לבושה בסינר ומחזיקה סכין שנראתה קטלנית, גלגלתי את עיניי, היא מתעקשת להמשיך ולבשל בשיטה המוגלגית בזמן שהשיטה האמיתית כול כך הרבה יותר קלה והיא עוד אמורה להיות חכמה.

"אל תגיד לי סתם  היי, רונלד ווזלי. הרעדת כרגע את כול הדירה, מה קרה היום?" היא שאלה אותי, בוחנת את פניו ומנסה לגלות את הסיבה למצב הרוח העצבני.

פתחתי לעברה את ידי והיא הניחה את הסכין הרצחנית שלה על אחד המדפים והתיישבה לי על הברכיים, חיבקתי את מותניה וקברתי את פני בשערה החום. בשם זקנו של מרלין היה לה כול כך הרבה ממנו.

"בו נראה מה היה לך היום, אכלנו עם הארי ארוחת בוקר, הלכתם יחד לאימוני ההילאים המטופשים שלכם, שבהם אתם מסתכנים סתם." היא הדגישה את המילה האחרונה וגרמה לי לגחך לתוך שערה ולנשום את ריח הווניל שנדף ממנו.

הרמיוני המשיכה, "הייתה ארוחת צהריים ואז ראיון עם הנביא שמוציאים גליון מיוחד לשנה של השתקמות מכוחות האופל. אתה מאמין שעברה שנה רון?"

"מאמין, בעוד איך מאמין וגם אומר תודה מכול הלב,  אבל למה הנביא לא יכול לעזוב אותי בשקט, הם הזמינו אותי ואת הארי לראיון מטופש שהיינו חייבים ללכת אליו. הם שילמו יפה על הראיון זה בטוח, שכר דירה של בערך שנה. אבל את לא מבינה איזה שאלות היו שם." התעצבנתי שוב כשנזכרתי," זה נשמע ממש כמו הסגנון של סקיטר, הם שאלו שאלות שלא קשורות לשום דבר, סתם חומר לכתבות צהובות מגעילות, הם שאלו אותי אם לא מפריע לי שהארי חבר של אחותי הקטנה, כמובן שאמרתי להם מיד לא."

"כמובן." הרמיוני חזרה אחרי.

"שמעתי ציניות ג'רנג'ר?"

"ממש לא, תמשיך." היא זירזה אותי.

אז המשכתי, "זה הגיע לשאלות משפילות. משפילות אני אומר לך, הם שאלו אותי מתי התחלנו לשכב."

הרמיוני זזה על ברכי כדי שתוכל להביט לי בפנים, "זה באמת נשמעת כמו סקיטר."

"אני יודע, מה זה העיניין הזה?" שאלתי אותה, "זה מתחיל להיות ממש מוגזם."

"אבל רון, זה מה שרצית לא?" היא חיכה, "רצית להיות מפורסם מהאחים שלך. בדרך שונה ומיוחדת."

"לא רציתי את זה ככה." התרגזתי.

היא צחקה, "אני יודעת." אמרה ואז נישקה אותי.

הצטרפתי לנשיקה, אבל אז התנור- הקסום- צפצף.

הרמיוני קפצה ממני, "אלה תפוחי האדמה, הם מוכנים."

חייכתי, "אלה רק אנחנו או שהארי מגיע?"

היא כיווצה שפתיים במחשבה, "לא אלה רק אנחנו, ג'יני מגיעה היום להארי ואני מאמינה שהם רוצים לנצל יחד את השעות האלה של הערב לפני שהיא תחזור להוגוורטס, אז הם אוכלים אצלו."

"איחס, הרמיוני, זאת אחותי הקטנה אני באמת לא רוצה לשמוע דברים כאלה, היא צריכה להפסיק להבריז ככה מבית ספר, אני באמת מקווה שהם לא עושים דברים אסורים ו-"

היא קטעה אותי, "רונלד אתה בטוח שלא מפריע לך שאחותך חברה של הארי?" היא צחקה, " כי אתה מתלונן על זה די הרבה," הרמיוני נישקה אותי בלחי, "עכשיו בו לאכול."

"כן המפקדת."

--------------------------------

אני אומר את האמת, הפיק הזה נכתב כשהייתי משועממת, אז מה שיצא יצא, תהנו ותגיבו.