המפתח

הבזקי אור משונים ריצדו במהירות על מסך שחור,תמונה של ילדה בשמלת חג כסופה הופיעה ואז הכל החשיך.רוזי פקחה את עייניה,היא הביטה בשעון הקיר העשוי עץ דהוי וישן שהיה תלוי על קירות חדרה,השעה הייתה שלוש לפנות בוקר.רוזי הסיטה את הסדין הדק שכיסה אותה בקושי והניחה את רגליה היחפות על ריצפת האבן הקרה,היא שוב חלמה חלום מוזר.היא פתחה את דלת החדר הישנה וירדה במדרגות הרעועות לכיוון המטבח.כל הבית היה חשוך,רוזי הדליקה מנורה קטנה שהפיצה אור חלש וצהבהב.היא פתחה את הארון ודחפה את ידה הבהירה בניסיון למצוא דבר מה לאכול.היא הרגישה משהו,היא לא ראתה מה הוא הדבר שהחזיקה בידה אבל היא תחבה אותו לפיה.טעמו היה מתוק וערב,זה היה שוקולד שוויצרי מיוחד שאביה הביא מהמפעל שהוא עבד בו בחודשים האחרונים.היא הכניסה את חפיסת השוקולד לכיס כותנת הלילה שלה ומזגה לעצמה כוס חלב,היא לגמה לרוויה ומהרה למיטטה.היא הדליקה את מנורת הלילה שלה הוציאה ספר ישן והחלה לקרוא בעוד היא נוגסת בשקיקה בשוקולד המשובח והסמיך.דפיקות משונות נשמעו בבית.היא התקרבה לחלון קטן שהיה מוצב בחדרה היא הבחינה בתנשמת צחורה.בפיה של התנשת היתה מעטפת קלף צהובה עם חותם אדום כדם.רוזי פתחה את החלון והושיטה את ידה לכיוון התנשמת שנעמדה על ענף עץ שגדל ליד החלון.התנשמת התקרבה אליה והניחה את המכתב על אדן החלון שהיה עשוי שיש אפרפר.רוזי לקחה את המכתב פתחה אותו והחלה לקרוא בשטף:

"ליאון היקר,

הנך מוזמן לשתתף בבית הספר הוגוורטס למכשפים.

הרכב המורים השנה כולל את:

*לחשים-הרמיוני גרייינג'ר.

*תורת הצמחים-נוויל לונגבוטום..."

ההמשך כבר לא עיניין את רוזי."ליאון?"היא חשבה לעצמה,"השכן שלי הוא מכשף?".לאון היה השכן של רוזי,הוא היה ילד מפונק במיוחד.היה לו שיער בלונדיני קצוץ ועיניים כחולות כקרח.רוזי אף פעם לא דיברה איתו,רק כשהוריה שלחו אותה להלוות ממשפחתו כוס סוכר.לעומת זאת לרוזי היה שיער חום ארוך וחלק ועיינים ירוקות גדולות,אף קטנטן ונמשים קטנים עיטרו אותו. כאילו השמש ליטפה אותה.רוזי לקחה את הבעטפה והחליטה שהיא הולכת לבית ספר הזה.

היא ידעה שהיא תמצא דרך.אולי רק שם תמצא את מקומה הראוי.רוזי כתבה בעט שבור בתחתית המעטפה:"אני עוד אצליח".היא השליכה את המעטפה אל המגירה שהייתה ליד השולחן ופתאום החלו להחרט על הדף אותיות:"שלא תעזי".רוזי נבהלה והשליכה את המעטפה מבעד לחלון,היא לא ידעה לאיזה צרות היא מכניסה את עצמה.

המשך יבוא...