picture of lily

"לילי! לילי אוונס!"
נשמעה קריאה בתחנת הרכבת קינגס-קרוס.
לילי אוונס המדוברת נאנחה. היא בדיוק העמיסה את המזוודה שלה לרכבת, והתכוונה לעלות בעצמה.
הקול הקורא לה היה מוכר. מוכר מאוד, אפילו מוכר מדי. ואי-אפשר לומר שדווקא לטובה.
כבר שש שנים שהקול הזה קורא לה. וכל קריאה כאבה לה יותר ויותר.
"הי שם! לי-לי!!!" הקול לא הרפה.
היא נאנחה בשנית. היא חייבת לענות לו.
היא הסתובבה, יד אחת מונחת על מותנה וחלק גדול משערה האדום-כהה החליק לצד פניה, משתפל עד לצלעות, בחלק הפונה אל הקול.
"כן, מר הפוץ-הכי-מעצבן-שהעולם-ידע-אי-פעם?" היא שאלה.
הקורא נאנח בעלבון. "מה כבר עשיתי לך?"
היא נאנחה. "להתחיל לספור?"
הוא חייך אליה את אד החיוכים שלו, שכל אחת הייתה נמסה בפניהם. וגם לה  היה קשה לא לעשות זאת.
"נו, אז מה הפעם?" היא נאנחה. הוא לא הפסיק לחייך. "תהיתי" הוא שפשף את סנטרו, "אם תואילי בטובך לשבת לידי ברכבת?" הא הושיט את זרועו בצורה ג'נטלמנית. לילי החליטה לשחק את המשחק שלו.
"צר לי," היא נאנחה בציניות, "אך הגבירה הנאווה מסרבת. והיא תואיל בטובה לשבת ליד-" היא לא ראתה איש שהכירה שם. והיא לא מוכנה לשבת ליד תלמיד שנה ראשונה לא מוכר.  הו, לא.  היא תעדיף להתחתן עם סיריוס בלק.
ואז הגיעה הישועה, בדמות תלמיד שחור שיער, עור צהבהב וחיוך מתחנן, שהופנה כלפי לילי.
"ליד העלם סוורוס סנייפ" היא נאנחה בהקלה, ותפסה בזרועו.
הקורא נראה נעלב. כל הווגורטס ידע שכבר שנה וחצי היא לא מוכנה אפילו לדבר עם סוורוס סנייפ.
לילי משכה בזרועו של בנייפ, והם נכנסו בצורה מאוד... ימית-הביניים לרכבת האדומה.
ג'יימס פוטר נראה נעלב. כבר שנים שהוא אוהב את לילי, והוא מוכן לעשות הכול למענה, אז למה היא עושה לו את זה?
הוא התחיל לחשוד שהיא באמת לא אוהבת אותו.
-------------------------------------------------------------------------------------------------

"לילי!" צחק סוורוס כשהם התרחקו מטווח הראיה הממושקפת של ג'יימס.
הוא חיבק אותה. היא חיבקה אותו בחזרה.
"סלחת לי?" הוא שאל, ניצוץ מלא תקווה בעיניו.
"אחרי המבט הזה, יש לי ברירה בכלל?" היא שאלה אותו.
שניהם צחקו.
"אז אנחנו שוב חברים-הכי-טובים?" שאל סוורוס.
"ובכן..." לילי אמרה ושיפשפה את הסנטר שלה, בתנועה מאוד אהם-בואו-נחשוב... מתוחכמת שכזו, שלרוב הגיעה לפני נקמה בפוטר.  סוורוס החל לחשוש. הוא הכיר את הפרצוף הזה של לילי, והוא לא סימל טובות.
"אני מניחה שכן." הא צחקה. הוא הצטרף אליה.
היא נשענה על קיר הרכבת, והוא נעמד מולה. ובלי כל אזהרה, הרכבת החלה להטלטל.
לילי, שנשענה על דופן הרכבת לא נפגעה, אבל סוורוס איבד את שיווי-המשקל, הטלטל והתלטל ונחת על לילי.
לילי וסוורוס היו כמעט באותו גובה, אולי סוורוס גבוה במעט. ההבדל לא הורגש באותו רגע, כשהוא נפל עליה, בדיוק על פניה, והיא ניסתה לתפוס אותו מליפול.
התוצאה הייתה, נשיקה צרפתית, בדיוק כמו מהסרטים.

		הפרק הבא