הקסם והיכולת

"עוד יום רגיל",חשב טרי,"עוד יום משעמם".
"מעניין מה סינדי עושה עכשיו בהוגוורטס",חשב,"גורמת לצפרדע לרקוד או אוכלת לה צפרדע משוקולד".
"כל חופשה היא חוזרת לה לכאן ועוזרת לאמא במטלות הבית ומוצאת חפצים אבודים".
"היא תמיד הייתה אהובת ההורים, אפילו כשלא ידענו שהיא קוסמת או על קסמים בכלל, קוסמת יחידה במשפחה של,איך היא קראה לזה? אה כן, מוגלגים".
"הייתי נותן הכל,הכל, בשביל להיות קוסם".

אך הוא לא ידע שתמיד כדאי להיזהר במשאלותיך.

אחרי ארבעה חודשים

"אמא,אמא, תראי!" צעקה סינדי ונופפה בשרביטה.
לפתע, הגביע מילא את עצמו במיץ תפוזים.
"יפה מאוד, חמודה", קראה אמה בהתפעלות ושתתה את המיץ "טעים מאוד".
"כן,יפה מאוד",חשב טרי בלגלוג ואמר "אני עולה למעלה לחדרי".
"אוקיי", צעקה אליו סינדי, בזמן שגרמה לעכברוש שלה להפוך לתיק גב.
"שוויצרית",חשב טרי בזמן שעלה במדרגות המתפתלות "אם אני הייתי קוסם ברור שהייתי יכול לכשף יותר טוב".
כשנכנס לחדרו המבולגן ראה לפתע ינשוף על אדן חלונו, "שו,שו", קרא "סינדי לא כאן".
לתדהמתו, הינשוף גם ענה "לא אותה אני מחפש, אלא אותך".
"אותי?" קרא בתדהמה, "אבל למה?"
"אדוני שמע שאתה מתעניין באומנות הקסם".
"כן, אבל אינני קוסם" השיב טרי.
"כן, פרט זה ידוע לי, אך אדוני מצא שיטה שבעזרתה תוכל לכשף, ואף יותר".
"איך?"קרא טרי בתדהמה, "חשבתי שזה בלתי אפשרי".
"אצל אדוני אין דבר שהוא אינו אפשרי" ענה הינשוף "האם אתה מקבל את הצעתו?"
"ברצון רב", ענה טרי.
"אם כך, אחוז בטפרי".
וכך, אחז טרי בטופר הינשוף,לפתע הכל התערבב והשתנה, וכשם שבא, כך זה הפסיק. 

מלפניו ראה טרי מגדל עקום מעט, העשוי מלבנים אפורות.
"הגענו", קרא הינשוף.

"פה גר אדונך?"קרא טרי בתדהמה "הלא אמרת כי הוא כל יכול".
"אכן כך", אמר הינשוף,והעלה את טרי במדרגות עקלקלות נוספות, "אך הוא מעדיף מקום שקט ופשוט, אשר לא יפריע לו בניסוייו".
"ומתי כבר אפגוש את אדון זה?",שאל טרי.
"מיד תפגוש אותו"ענה הינשוף, והוביל את טרי במבוך של דלתות, "הנה הוא" קרא, "מאחורי הדלת הזו".

כאשר נכנס טרי לחדר, צמרמורת עברה בגבו,מכיוון שבחדר היו מפוזרות גולגולות ומבחנות מבעבעות, ומדי פעם נשמעו צרחות מפינות החדר.
מולו ראה טרי איש זקן למראה, בעל זקן אפרפר וכהה וגלימה שחורה משחור, אשר עסוק היה במה שנראה כרקיחת שיקוי ירוק ומבעבע.
"אה, הנה הגעת", קרא האיש, "בדיוק כפי שציפיתי".
"אתה אדון הינשוף?" קרא טרי בפליאה.
"אכן כן", קרא הזקן בקול ידידותי, "אך אנא, קרא לי ביגון".
"למה בחרת דווקא אותי?" שאל טרי.
"אה, זאת שאלה טובה"ענה ביגון,"ולשאלה זו לא אענה".

"למה?" שאל טרי.
"אני אדם שאינו מפרט"ענה ביגון, "אדם של מיסטורין".
"אז, בקשר לקסם"אמר טרי, אשר השתכנע מהסברו של ביגון.
"כן, מיד",ענה ביגון והוסיף עוד כמה חומרים לתערובתו.
"איך גילית בכלל את הפלא הזה?"שאל אותו טרי.
"אני בא משושלת ארוכה של מי שנקראו "אלכימאי ירח", ומצאתי ספר עתיק יומין המסביר איך לרקוח פלאים שיעלו מעבר לדמיונותיך הפרועים ביותר" ענה, "אה, הנה זה מוכן", אמר והוציא מה שנראה כמו כדור של אש כחולה מקלחתו.
"זה הקסם?"שאל טרי.
"כן, ועוד איך" ענה ביגון והניח את הכדור מעל מקל אשר נמצא על שולחנו.
לפתע המקל נמשך לעבר הכדור, הבזק אור הבזיק, ולאחר מכן נותר על השולחן רק המקל, אך היו חרוטות עליו רונות משונות.
"נו, נסה אותו",אמר ביגון לטרי.
טרי החזיק במקל ולפתע הרגיש עוצמה זורמת בגופו, כמו שלא הרגיש מעולם. 

		הפרק הבא