מאוהבת בקסמיו

לילי אוונס ישבה ליד האח בחדר המועדון של גריפינדור, כששמעה קול צעדים. היא לא ידעה איך להסביר את ההרגשה הזו, אבל ידעה שזה ג'יימס פוטר, הילד המעצבן שלמד ביחד איתה בשנה השישית. "מה אתה רוצה?" הטיחה בו לילי. "מה זאת אומרת?" ענה לה ג'יימס בתמימות. "עם זה עוד ניסיון שלך לעקוב אחרי, כדאי לך להסתלק!" היא צעקה עליו. "ואם לא?" אמר ג'יימס. אך לשמע הדברים האלה, הרגישה לילי הרגשה מאוד מוזרה: היא הרגישה אושר מהול במין מה שהרגיש כמו קלקול קיבה. 'מאוד מוזר' היא חשבה לעצמה. "על מה את מסתכלת?" שאל אותה ג'יימס בחוצפה. "על כלום." היא ענתה, כשקלטה שבהתה בו במשך שתי דקות רצופות. לילי רק הרגישה שהיא רוצה להיות במעונות הבנות, לשכב על מיטת האפיריון שלה, ולישון. לישון שינה עמוקה כל-כך, עד שלא תחלום אפילו חלום אחד... אבל ההרגשה המוזרה התחזקה; ראשה של לילי הסתחרר ואז, היא הבינה: "אני מאוהבת בג'יימס פוטר!" חשבה לעצמה, ורצה למעונות הבנות בבהלה.

אני יודע שזה לא הרבה, אבל פשוט אין לי הרבה זמן. אתם יכולים להוסיף תגובות?(לא איכפת לי אם הן יהיו רעות או טובות, אני פשוט די חדש בזה...)

אני אוסיף פרקים חדשים מתישהו, אני פשוט לא יודע מתי. אנסה בהקדם האפשרי.