מתורגם באישור המחברת.
ויתור זכויות לרולינג ולכותבת הפאנפיק.
אני מבקשת שתגיבו, זה מאוד מאכזב לגלות שאין תגובות.
הרמיוני הרגישה חיוך שמקשט את שפתיה כשראתה אותו משחק עם טדי וידעה שהוא יהיה אבא נפלא יום אחד. לחוסר המזל, הוא לעולם לא יהיה האבא של ילדיה למרות שהם אוהבים אחד את השני.
היא יכלה לזכור שהם דיברו והחליטו להישאר רחוקים אחד מהשני.
*פלאשבק*
"אנחנו לא יכולים להמשיך להתעלם מהנושא הרמיוני. אני אוהב אותך, אבל אני לא יכול לאבד את הארי... וגם לא אותך. אני רוצה את שניכם בחיי, אבל שנינו יודעים שהוא לא יאהב את העובדה ששנינו ביחד." סיריוס אמר תוך כדי שסגר את עיניו.
הם ישבו זה מול זה בכיסאותיהם הקבועים בספרייה. זה תמיד היה סוג של מפלט עבורם, מקום שבו הם יכלו להיפגש רחוק מעיניים חטטניות.
"אני יודעת." נאנחה הרמיוני. בדרך כלל היא הייתה מלאה ברעיונות לגבי מה הם יכלו לעשות, אבל הפעם היא הסכימה. היא ידעה שהארי ירגיש לא נוח עם זה שתהיה להם מערכת יחסים כפי שאמר על כך משהו לפני כמה זמן.
"אני חושב שאנחנו צריכים להעביר קצת זמן רחוקים אחד מהשני. לא הרבה," הוסיף במהירות כשהביט במבט שנשקף מעיניה של הרמיוני. "רק מספיק כדי להתרחק אחד מהשני, אנחנו תמיד נראה אחד את השני בימי ראשון במחילה."
*סוף פלאשבק*
היא יצאה מן הזיכרון כשהרגישה שמישהו עומד לצידה.
"מתי את מתכוונת לספר לו?" שאל הארי.
"לספר למי, ומה לספר?" שאלה הרמיוני חזרה.
"לספר לסיריוס שאת אוהבת אותו." ענה הארי.
"הרמיוני הסתובבה והביטה בו המומה, "א-איך א-אתה יודע?" גמגמה.
"תמיד יש לך חיוך גדול על פניך כשהוא בסביבה. לא צריך להיות גאון כדי להבין את זה, וזה לא לוקח הרבה זמן לראות שהוא מרגיש אותו הדבר."
"כמה זמן אתה יודע?" שאלה בסקרנות.
"מספיק זמן. למה לא עשית שום דבר בנוגע לזה?"
"חשבנו שאתה תרגיש אי- נוחות אם נהיה ביחד. לא רצינו לאבד אותך."
"אנחנו? אז סיריוס כבר יודע? את לא תאבדי אותי בגלל התאהבות הרמיוני, אפילו אם זה בסיריוס. כל מה שאני רוצה זה שהחברים והמשפחה שלו יהיו מאושרים, לך ולסיריוס יש את הברכה שלי. עכשיו, תלכי ותשיגי את הגבר שלך." אמר הארי. הוא הרגיש נורא בגלל שהרמיוני וסיריוס חשבו שהוא יגיב באופן רע, אך הוא לעולם לא ימנע מהם אושר אמיתי. הוא צפה בהרמיוני מנשקת את סיריוס וידע שמערכת היחסים ביניהם תחזיק מעמד לאורך זמן.
תגובות בונות יתקבלו בברכה!
|