מגדת עתידות?

"אם! בואי האוכל מוכן!" "עוד דקה אמא! אני בדיוק מסיימת את הארי פוטר האחרון!" מיכל נאנחה, וחזרה לבחוש את הרוטב בסיר. אם נכנסה בדילוגים למטבח.

"נו, היה מעניין?" "בטח אמא את לא מבינה איזה סופרת מדהימה הרולינג הזאת!" היא פצחה בתיאור של כל הספר השביעי, עד לפרטיו הקטנים

 אם גרה עם אמא לבד, אביה מת כשהייתה בת 5 ומאז אמא לא מצאה אהבה. לפני שבוע היא פגשה מישהו והם יוצאים.

"אריק בא היום לארוחת ערב."

"זה בסדר, אני במילא הולכת לסרט עם ג'סיקה." המציאה אם במהירות, היא לא רצתה לפגוש את אריק, היא רצתה להישאר רק היא ואמא שלה, בלי גברים שיתקעו באמצע. אבל היא גם רצתה שלאמא שלה יהיה טוב, אז היא לא אמרה דבר. "אמילי, אני הזמנתי אותו כדי שתיפגשו, לא כדי להיות איתו לבד..."

"סורי אמא, אני לא יכולה להבריז לג'ס"

כשחזרה לחדרה צלצלה אמילי לחברתה הטובה ג'סיקה בתקווה שהיא עוד לא קבעה תוכניות. למזלה, ג'ס בדיוק חיפשה מישהו לצאת איתו לסרט.

בחצות חזרה אמילי הביתה, מקווה שאריק כבר הלך. הוא לא. היא מלמלה משהו על זה שהיא עייפה וניגשה אל חדרה.

 "חכי רגע אם, הגיע לך מכתב."

מכתב? אם אף פעם לא קיבלה מכתב! היא ניגשה אל אמה והתחילה לפתוח את המעטפה, שלפתע הבחינה בסמל שעיתר את המעטפה, הסמל של הוגוורטס! אולי זאת מתיחה? ואם לא? אסור לפתוח את המעטפה ליד אריק.

 "אני אפתח אותה מחר בבוקר."

אחרי חצי שעה שאם התהפכה במיטה מצד לצד , היא נשברה ופתחה את המעטפה. המכתב היה כתוב בדיו ירוקה, ובכתב יד נטוי:

בית ספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות

מנהל:אלבוס דמבלדור (מסדר מרלין, מחלקה ראשונה, מכשף גדול,קסם ראשי, מגוואמפ עליון, חבר איגוד הקוסמים הבין לאומי) ג

ברת סמית היקרה,

 אנו שמחים להודיעך שנשמר לך מקום בבית-הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות.

מצורפת בזאת רשימת הספרים והציוד הנחוץ.

שנת הלימודים מתחילה ב-1 בספטמבר. אנא שלחי ינשופך לא יאוחר מה-31 ביולי.

בכבוד רב,

מינרווה מקונגל

סגנית המנהל.

 אם כמעט התפוצצה מרוב התרגשות! היא? קוסמת?

היא הציצה מדלת חדרה, אריק הלך.

הטלוויזיה פעלה-אמא עדיין ערה.

"אמא!!! אמא!!! קיבלתי את המכתב! המכתב להוגוורטס!"

"ששש.... אם את תעירי את השכנים!"

"קיבלתי את המכתב מהוגוורטס! אני קוסמת!" אם לחשה עכשיו.

 "אם," אמה דיברה בטון מנחם "אני חושבת שמישהו עבד עליך..."

"אף אחד לא עבד עלי!" אם התרגזה "אני בת מוגלגים מה שאומר שמישהו מבית הספר צריך לבוא להסביר לי על זה! מחר, את כבר תראי!" 

 טוק טוק טוק! מישהו דפק בדלת כלכך חזק- שאם חששה שהיא תישבר.

"אני קמה אני קמה!" היא יצאה מהמיטה, מתנודדת מצד לצד, עדיין לבושה בפיג'מה. טוק טוק טוק! "רגע רגע!"

היא פתחה את הדלת בתופה, מוכנה לצעוק על מי שהעיר אותה, אבל ברגע שהסתכלה מי עומד מעברה השני, נעתקו המילים מפיה.

מולה עמד ענק.

"האגריד?" שאלה אם, נדהמת.

"איך את פה יודעת איך קוראים לי?" שאל האגריד בחשד.

"אה... אני.... " אמה הצילה אותה, כשניגשה אל הדלת, לבושה בפיג'מת סטן.

"מי אתה?" היא שאלה, מנסה להיות מנומסת ככל האפשר.

"אני הוא פה רובאוס האגריד. אפשר להיכנס" זאת לא הייתה שאלה.

 הם ישבו בסלון. אמא של אם הייתה מסוקרנת, ואם הייתה מתוחה.

"אני פה באתי לספר לכן על הוגוורטס. אני מניח שקיבלתם את המכתב מדמבלדור כבודו?" אם ואמה הנהנו בשקט.

"טוב, אז אתם כבר יודעים על הקסמים, אני רק יבוא לקחת אותך מחר לסמטת דיאגון ויהיה בסדר." הוא הלך

		הפרק הבא