אלבוס פוטר וארבעת היורשים

אלבוס ירד מהרכבת ביחד עם כל התלמידים והלך בעקבות האגריד, שאותו הכיר כבר המון זמן בזכות אביו.

הוא לא מצא חברים, הוא היה רק עם ג'יימס אחיו הגדול בתא שלו.

כשאלבוס הגיע להוגוורטס והתחמם לאחר השייט המקפיא הוא הרגיש שהוא כבר מתגעגע הביתה ולא ידע למה.

המנהלת קראה שמות ובתוכם גם את שמו של אלבוס. אלבוס רעד, מזה הוא חשש כל הזמן, מה אם לא יהיה בגריפינדור? מה אם המצנפת לא תקשיב לו?

הוא חבש את המצנפת ושמע את מילותיה "אה, אני רואה שיש לנו עוד פוטר אחד. אבל אתה לא דומה לקודם, בו היה יותר אומץ וגבורה, אני לא מוצא את זה אצלך אז... האפלפאף!" צעקה  המצנפת. אלבוס הרגיש שחרב עליו עולמו, כל מה שחשש מפניו קרה בזה הרגע, הוא הלך באיטיות לעבר שולחן האפלפאף ובדרך ראה את ג'יימס ההמום מסתכל עליו.

אלבוס התאמץ שלא לבכות.

***

"לאבא היקר" אלבוס לא ידע איך לנסח את זה, הוא ידע שזאת לא הייתה אשמת המצנפת ולא יוכל להאשים אותה.

 "אני ממש מצטער, אבל מיינו אותי להאפלפאף".  לא הייתה דרך טובה לעשות את זה. הוא קימט את הדף וזרק אותו לאש.

אלבוס החל לבכות בשקט, הוא הלך למיטתו ותקע את ראשו בתוך הכרית 'אני לא מאמין', אמר לעצמו, 'איך נתקעתי ככה? איך?' הוא המשיך לבכות עד ששמע קול.

"סליחה, למה אתה בוכה?" שאל ילד נמוך עם שיער בלונדיני בפטרייה שעמד בדלת חדר השינה.

"כל המשפחה שלי הייתה בגריפינדור ורק אני נתקעתי בהאפלפאף המטומטמים" אמר אלבוס וניגב דמעה אחת בשרוולו "זאת בושה לי ולמשפחה שלי! אני בכלל לא אמור להיות פה..."

הילד היה נבוך "אה." אמר, "אם אתה רוצה אז יש דרך שתוכל להיות בגריפינדור, אתה יכול לבקש מהמצנפת למיין אותך שוב" הילד חייך, מה שעודד את אלבוס.

"באמת?" התפלא אלבוס "אפשר לעשות את זה? אבל... אבל המצנפת בחדר המנהלת".

הילד התקרב אליו והושיט לו יד "אז נלך לשם ביחד" אמר וקרץ לאלבוס.

***

אלבוס כמעט יצא מגדרו מרוב אושר כשיצא מחדר המועדון של האפלפאף, "אז איך קוראים לך?" שאל את הילד.

"לא קוראים לי, אני בא לבד" אמר הילד וצחק "שמי סדריק, על שם סדריק דיגורי, וולדמורט הרג אותו".

"באמת?" השם נשמע מוכר לאלבוס "אני חושב שאבא שלי ציין שם כזה פעם".

"באמת? מה השם שלך?" התפלא סדריק.

"לי קוראים אלבוס, על שם המנהל אלבוס דמבלדור" אמר אלבוס בגאווה.

"וואו," אמר סדריק "אלבוס מה?" שאל.

"פוטר," אמר אלבוס וידע שסדריק עומד להתלהב.

"באמת?" התפלא סדריק, אני מדבר עם בנו של הארי פוטר! חשב סדריק בהתרגשות.

"אתה מתכוון שאבא שלך הוא-" התחיל סדריק אבל אלבוס קטע אותו.

"הארי פוטר, כן. ולאחי קוראים ג'יימס ולאחותי הקטנה לילי ולאמי קוראים-"

"ג'יני, אני יודע." חייך סדריק ונעצר במקומו.

"למה עצרת?" שאל אלבוס.

"כי הגענו," ענה סדריק והצביע על הכניסה לחדר המנהלת "אתה יודע מה הסיסמא?".

"לא..." ענה אלבוס, אבל אז הבריק במוחו רעיון. "אבל ג'יימס יודע, אני בטוח שהוא יעזור לנו" אמר אלבוס ורץ מייד לעבר המדרגות, בדרך למגורי גריפינדור.

"אין צורך לרוץ", נשמע קולו של ג'יימס "אני כאן, אבל אני אגיד לך את הסיסמא על תנאי".

אלבוס נאנח, ככה ג'יימס מתנהג וככה ג'יימס תמיד יתנהג. "מה?" שאל בחוסר סבלנות.

"אני רוצה שתביאו לי גמדון בית מהמטבח" אמר ג'יימס בחיוך המתנשא שלו.

"מה?" אלבוס לא האמין. ג'יימס בהחלט עבר את הגבול של עצמו.

"מה ששמעת. ואם לא תתנו לי אותו היום, לעולם לא תקבלו את הסיסמא" צחק ג'יימס.

אלבוס שנא את ג'יימס עכשיו יותר משאי פעם שנא אותו, אבל הלך לעבר המטבחים, הוא ידע שהמטבחים הם בדרך אל חדר המועדון של האפלפאף.

אלבוס נכנס לתוך המטבח וחשב 'איך אוכל לגרום לגמדון בית לבוא איתי לאחי הגדול?' שאל את עצמו בייאוש.

"אדונילי, בנו של הארי פוטר. עשו-אעשה בשבילך מה שרצו-תרצה, אלבוס פוטר, אדונילי." אמרה גמדונת בית אחת שאלבוס הכיר, זו הייתה ווינקי שהייתה מבקרת אצלם מדי פעם.

"שלום ווינקי," אמר אלבוס "רוצה לבוא לראות את ג'יימס? יש לו מכתב בשבילך מקראוץ'" אמר אלבוס, הוא שמע שווינקי תמיד דיברה על מישהו כזה וידע שזה ישכנע אותה.

"כמובן, כמובן!" אמרה ווינקי ומייד יצאה מהמטבח ורצה לעבר המדרגות, היא דילגה במהירות במעלה המדרגות והמשיכה משם אל ג'יימס.

אלבוס רץ גם הוא, הוא התנשם והתנשף כשסוף-סוף הגיע אל ג'יימס.

"תודה, אלבוס" אמר ג'יימס "הסיסמא היא בלה, בלה, בלה". לפתע נשמע "פוף" וג'יימס וווינקי נעלמו.

"בלה, בלה, בלה." אמר אלבוס לדלת חדר המנהלת אך שום דבר לא קרה.

"מה אתם עושים פה?" נשמע קול מאחוריהם, זאת הייתה המנהלת.

"אני רוצה שמצנפת המיון תמיין אותי שוב" הסביר אלבוס בלי להסס.

"אני לא ארשה לך לעשות זאת כי אתה מסולק מבית הספר בעוון גניבת גמדון בית" אמרה המנהלת ונתנה לאלבוס מכה בראש עם התיק שלה.

***

אלבוס התעורר ברכבת. "סוף- סוף התעוררת, אלבוס! כבר הגענו לתחנת הוגסמיד" אמר לו ניק חברו...