פוטר, את לא חושבת!

נו, קדימה, תאכל כבר!" מאדם פומפרי היתה כבר קרובה ליאוש. זה יותר משעה שהיא מנסה לשכנע את מר דראקו-מאלפוי-אני-לא-רוצה-לאכול-בשר-עוף-קצוץ והלה מסרב בתוקף.

"אני לא רוצה..." דראקו התחיל לילל ופניו לבשו פרצוף מסכן ומלא מרחמים עצמיים. "אני לא יכול." הוסיף כעבור רגע בארשת חשובה.

"אתה לא רוצה, או לא יכול?" גיחכה מאדם פומפרי.

"לא יכול..." המשיך מאלפוי באותו טון מוצף דבש, "אני...אני פשוט חולה. חולה אנוש. אסור לי לאכול בשר."

מאדם פומפרי סקרה את בבואתו בשעשוע, והניחה את צלחת העוף על השולחן שלצידה.

"אתה יודע מה?" היא אמרה כשחיוך נסוך על פניה, "אתה לא צריך לאכול עוף, אבל רק תשתה את השיקוי הקטן שהבאתי איתי כאן - "

היא שלפה מכיסאה בקבוק גדול מזכוכית מלא בנוזל ירוק וסמיך.

"קדימה," היא זרזה את דראקו שפניו הוצפו בגועל "- תשתה."

דראקו סימן משהו בלתי ברור בראשו כאות לאו.

פומפרי הרימה את צלחת העוף מהשולחן באיום.

דראקו שהבין את האיום נכנע והתחיל לשתות מהבקבוק המלא בנוזל הירוק והמבחיל שנראה יותר כמו קיא של חלזונות מאשר שיקוי מלא בסידן וברזל נגד אנמיה. לאחר כמה שניות הוא החל משתנק כשהנוזל שהיה בבקבוק שהגישה לו פומפרי ירד רק בכמה סנטימטרים בודדים.

"תשתה." ציוותה מאדם פומפרי.

היא כבר לא היתה צריכה להראות לו את צלחת העוף. הוא הבין זאת לבד. דראקו החזיק שוב את הנוזל הירוק ושתה ממנו לגימות איטיות. פומפרי עקבה אחרי גרונו בעיון.

"אתה לא שותה!" היא צווחת כשמבט פולני רצחני בעיניה, "הגרון שלך לא זז! " היא ממלמלה משהו כמו "ממזר-מלוכלך-ומלא-זוהמה-שלא-מסוגל-לשתות-אפילו-קיא-של-חלזונות" אבל דראקו העדיף לסתום את אוזניו ולהתעלם ממה ששמע כדי לא להקיא.

פוטר הבת נכנסה למרפאה בדיוק באותו הרגע.

מאדם פומפרי הפנתה אליה מבט וסימנה לה לשבת על הכיסא בכניסה למרפאה. כשראתה שהעניין עם דראקו עומד להימשך עוד זמן והמצב לא מתקדם היא פנתה אליה בדאגה כנה וסקרה את ידה החבולה, כשאחיה הארי פוטר ושני חבריה הטובים רון וויזלי והרמיוני גריינג'ר עוקבים אחריה במבטים מלאי דאגה ורחמים.

"אתם - " היא שולחת אליהם אצבע מאשימה "צאו, אני צריכה קצת פרטיות עם המטופלת שלי!"

הארי, רון, והרמיוני החליפו מבטים עם סטפני שהנהנה להם לאות אישור והם יצאו בצעדים מדודים מהחדר.

"ועכשיו - " פומפרי נראתה דאוגה, "מה קרה ליד שלך?"

סטפני הביטה בה במבט של 'מה-כבר-יכול-היה-לקרות-ליד-שלי-אם-לא-עוד-אחד-מהתעלולים-של-האחים-וויזלי' והסבירה לה על המרשמלויד שהיה אמור לגרום ליד שלה להעלות נקודת פרחוניות ובמקום זאת גרמה לה לכאבים עזים וליד שכמעט נמסה. פומפרי נעצה בה מבט רצחני ופנתה להביא משחה מתאימה.

"שבי שם." היא אמרה לסטפני והצביעה על המיטה הסמוכה לזו של דראקו.

דראקו החמיץ את פניו וסטפני החזירה לו מבט מלא משטמה בזמן שהתיישבה על המיטה שעליה הצביעה פומפרי.

"אז - " סטפני פתחה בחביבות מעושה לדראקו לאחר כמה דקות של שקט שבהם חיכה לפומפרי "- למה אתה פה?"

"זה לא עניינך, פוטר." ענה לה דראקו בכעס, "אבל זה בגלל שאסור לי לאכל בשר." הוא אמר כעבור רגע, מרים את ראשו בגאווה כאומר 'אני לא אכנע'.

סטפני גלגלה את עיניה וגיחכה.

"אסור לך?" היא ניסתה לוודא, "או שאתה לא רוצה?"

"אסור לי!" הכריז דראקו בטון תקיף, "וגם אני לא רוצה," הוא הוסיף כעבור שנייה בטון עצבני.

סטפני הבחיה כעת בנוזל הירוק ובצלחת העוף שליד מיטתו והבינה הכל. היא הכירה את פומפרי ואת השיטות שלה.

"אז?" היא שאלה כעבור רגע, "למה אתה לא שותה את השיקוי שפומפרי הכינה לך?"

"כי זה קיא של חלזונות." אמר דראקו בגועל.

"אבל יש גם סוכריות בורטי-בורט בטעם של קיא של חלזונות." אמרה סטפני.

"אני יודע." עונה לו דראקו, "לכן אני לא אוכל סוכריות ברטי-בורט."

"אף פעם?"

"אף פעם!"

"אפילו לא ביום הולדת שלך?"

"אפילו לא ביום-הולדת שלי." חייך דראקו. "אבל למען האמת, ביום הולדת שלי גמדוני הבית טועמים קודם את כל הטעמים שבקופסא ואז נותנים לי את הטעימים." הוא חייך מאוזן-אל-אוזן.

סטפני החמיצה את פניה.

"אז..." פתחה סטפני, "מה אתה מתכוון לעשות עכשיו?" היא נראתה מעוניינת באמת, ודראקו כווץ את גבותיו בפליאה.

"אני לא אשתה את זה, ואמות מחוסר בברזל." דראקו העלה את ידו הימנית על המצח בדרמטיות ונאנח אנחה קורעת לב מגרונו.

"ומה אם אני אאכיל אותך?" שאלה סטפני.

"תתחפפי פוטר," ענה לה דראקו, "את שחצנית עלובה שמנסה להאכיל אנשים מפורסמים, ואני לא אכנע למבט האומלל שעל פניך, לא, לא..." הוא הסיט את פניו מסטפני.

אחרי רגע הוא נכנע כשחיוך קטנטן במבצבץ בקצה שפתייה. "נו...טוב, בסדר, בסדר." הוא הפטיר בטון כועס, כאילו הוא עושה לסטפני טובה.

סטפני התרוממה מהמיטה ונטלה את הבקבוק הירוק ודראקו החמיץ את פניו.

"אני רוצה שתטעמי אותו לפני." אמר פתאום דראקו במבט שחצני, "את לא תאכילי אותי בקיא של חלזונות בלי לטעום אותו קודם, נכון? את הרי לא רוצה להיות מואשמת בהריגתו של בן אדם מפורסם..."

"מה הקטע של הבן-אדם-מפורסם?" שאלה סטפניי, ידה פותחת באטיות את מכסה הבקבוק.

"תסתמי פוטר, ופשוט תשתי." דראקו חייך והתרווח על המיטה, מביט בסטפני הנאבקת עם המכסה בידו האחת.

סטפני הרימה את הבקבוק בגועל ושתתה ממנו מעט.

"עכשיו - תורך." היא הפנתה אל דראקו את הבקבוק.

דראקו פלט נחרת בוז. "אני לא אשתה את זה." הוא אומר בשעשוע, "את תשתי את זה."

סטפני הביטה בו בחוסר הבנה, ושיערה הפך לחום.

דראקו חייך ברשעות, "אני אשתה את זה דרך הפה שלך!" הוא אמר בשעשוע.

סטפני כמעט ושמטה את הבקבוק מידה. "תפסיק מאלפוי," היא אמרה לאחר רגע של התאוששות, "מדאם פומפרי כאן, אני לא יכולה. אני גם, לעזאזל איתך מאלפוי, אני לא אתן לך לשתות קיא של חלזונות מתוך הפה שלי!"

דראקו חייך שוב את החיוך הגאה שלו ונוחר בבוז, "פוטר, את לא חושבת." הוא אומר בזחיחות, "אני תכננתי את הכל. הטלתי לחש שיגרום לפומפרי לרוץ למקום אחר בכל פעם שהיא תתקרב אל המרפאה. כמובן שאני אבטל אותו מייד כשנסיים את המשחק הקטן שלנו." הוא אמר בחיוך משועשע. הוא יכל לשתות את השיקוי בלי זה, אבל הוא שמע שסטפני יצאה עם מלא בנים. הוא הבין שזה בגלל איך שהיא מנשקת ושהיא גם מסוכנת וגם עדינה, שילוב מנצח.
אז הוא רצה לבדוק כמה מיוחדת הנשיקה שלה. 

סטפני הנהנה עדיין מעט מבולבלת, ולגמה כמהופנטת מהבקבוק את הנוזל הירקרק, "תפתח את הפה" היא סימנה לדראקו על גרונה.

דראקו התרומם ממקומו והכניס את לשונו אל תוך פיה של סטפני מוצץ את לשונה עד שהטיפה האחרונה נכנסה אל תוך גרונו.

סטפני פערה את עיניה בעוד לשונו של דראקו המשיכה לטייל בתוך פיה, "בפעם הבאה, תעשה את זה יותר מהר," היא אמרה בתוכחה ברגע שדראקו סיים, "כמעט ובלעתי את הדבר הדוחה הזה."

דראקו נמס ממה שקרה עכשיו, אבל הוא לא הראה את זה וגילגל את עיניו, "הדבר היחיד שדוחה פה זה הרוק שלך, פוטר." הוא אמר, ואז המשיך למצוץ את לשונה של סטפני בתשוקה.

סטפני ניתקה את עצמה מדראקו ולגמה מהמשקה שוב, ודראקו רכן מעליה בשקיקה, שותה את השיקוי במהירות וממשיך לשוטט בפיה של סטפני, חוקר ביסודיות כל שקע שבו.

סטפני העוותה את פניה, ודראקו הוציא את לשונו מפיה של סטפני והתחיל לנשוך ברכות את שפתיה האדומות של סטפני, מלקק ומתווה את צורתן, ויורד מטה אל הצוואר, מלקק את השקע הדק שבו.

סטפני נאנחה ומבטה התערפל, היא הושיטה בגמלוניות את ידה אל השיקוי הירוק, וניסתה לנתק את עצמה מפיו של דראקו,

"דראקו..." היא גנחה, "השיקוי..." דראקו נחר בבוז, "פוטר, את עדיין לא חושבת." הוא גיחך בעוד לשונו ממשיכה ללקק כל חלק חשוף בפניה של סטפני, "ממתי אני לא אוהב עוף?"