מפלצת?

לפני הפאנפיק..

אני רוצה להגיד איך הולך הפאנפיק: הוא דומה קצת לדמדומים, אבל! הכל כתוב מנקודת מבטו של אדוארד קאלן

 ציטוט: "אם אתה יכול לחיות לנצח..
                           בשביל מה בדיוק אתה חיי.."

אולי ההפיכה שלי למפלצת היא הגורל, אני לא יודע. אולי זה מה שנועדתי להיות, מבין כל האנשים האלו. אני מפלצת ולא משנה מה אעשה, לא משנה מה יגידו. תמיד אשאר, מפלצת.
אני לא יוכל לסבול את עצמי אם יקרה לה משהו. אני יודע שזאת אשמתי. "אני, הטורף הכי מוצלח בעולם,"אמרתי לה  "כל מה שיש בי מפתה אותך - הקול, הפנים, אפילו הריח שלי. כאילו  שאני זקוק לאמצעים האלה!" קמתי על רגליי, זינקתי ונעלמתי מעינייה, ומיד- לאחר שהקפתי את קרחת היער בחצי שניה- הופעתי מולה מתחת לאותו העץ.
"כאילו שתוכלי להימלט ממני בריצה," צחקתי במרירות.
הושטתי יד, ובחריקה מחרישת אוזניים, ללא שום מאמץ מצידי, שברתי מגזע העץ ענף באורך מטר. ייצבתי את הענף בידיי, ואחר כך הטחתי אותו במהירות מסחררת לעבר עץ אחר, שהזדעזע והיטלטל כולו מעצמת חבטת הריסוק.
עכשיו עמדתי שוב מולה , במרחק פחות ממטר, דומם כמו אבן.
"כאילו שתוכלי להתגבר עליי אם אתקיף אותך", אמרתי בעדינות. וראיתי אותה, היא ישבה שם ללא תנועה , ידעתי שהיא פוחדת ממני. עיניי ברקו בהתרגשות עזה. אחר כך, כל גופי התמלא עצב.
"אל תפחדי," מלמלתי, "אני מבטיח.." היססתי "אני נשבע לא לפגוע בך לרעה," הבטחתי זאת יותר לעצמי, כי ידעתי שלא אהייה מסוגל לראות אותה קרה ודוממת. והכל יהיה באשמתי.

למה? כי אני מפלצת- אני לא רוצה להיות מפלצת...

		הפרק הבא