חייה של נערה מתבגרת בכלא

נאבקתי לסגור את החלון העקשן בעודי קופאת מקור. משהו כנראה תקוע על המסילה, אולי איזה אסיר מרדן גרם לכך או הגיוני יותר, סוהר סדיסט.

"לעזאזל!" פלטתי והנחתי לחלון האומלל, יצאתי מהמטבח והלכתי לסלון, להתכרבל בשמיכה ואולי למצוא משהו לעשות במחשב.

כן, כפי שבטח כבר הבנתם אני בבית סוהר למרות שאני מניחה שזה נשמע מוזר שיש בבית סוהר מטבח וסלון בתא של עצירה חסרת משמעות, (כמה שאני יכולה להיות חסרת משמעות).

נשכבתי על כול אורך הספה והדלקתי את הלפטופ, כשרק הגעתי לכאן לא העזתי לעשות כלום על המחשב מהסיבה הפשוטה שהם, הסוהרים, עקבו אחרי כול פעילות שלנו אבל אחרי שמיה, האקרית שחלקה איתי את התא לתקופה, (למה לעזאזל היו חייבים לתת לה קיצור שליש?! טוב, בכול מקרה התערבתי עם ליסה שתוך שנה היא כבר תחזור לכאן...) פרצה את התוכנה הפשוטה הזאת ונתנה לכולנו את החופש לעשות דברים לא חוקיים באינטרנט ממש בתוך בית הסוהר.

כרגיל מישהו טרח להוריד את המגבת מהמצלמה שבפינת הקיר אז הייתי צריכה לחזור למטבח, (ולקפוא מקור בגלל החלון הפתוח), כדי לקחת מגבת חדשה ולהניח אותה על המצלמה. האנשים כאן לא מבינים את משמעות המילה פרטיות.

נכנסתי לאתר הורדות לא חוקי והורדתי לי סרט שהוגדר "מגיל 18 ", נו באמת, הם אפילו לא טורחים לבדוק מי מוריד את הסרט, תכלס זה בסך הכול סרט אימה זול, ראיתי נוראים יותר כשהייתי בת 9.

מצד שני לא כול ילדה זוכה להורים "מקסימים" כמו שלי.

ליסה נכנסה לסלון והביטה בי בביקורתיות כתמיד. אין לי מושג למה הפעם, אולי בגלל שתפסתי את כול הספה, בכול מקרה לא היה לה אומץ לריב איתי אז היא רק התיישבה על הכורסא והדליקה טלוויזיה.

כן, גם טלוויזיה יש לנו כאן, אומנם לא כבלים אבל מספיק כדי שאני אדע אם אחד האנשים שעלולים לתקוע אותי כאן לעוד מאסר עולם נתפסו או הפכו לעדי מדינה.

ליסה זפזפה את התחנות עד שנעצרה על איזה קומדיה רומנטית זולה.

הסרט שהורדתי התגלה כעוד סרט אימה חסר פואנטה אז מחקתי אותו, כרגיל, בלי לצפות בו עד הסוף.

"תעברי לחדשות", אמרתי לליסה והיא צייתה לי מחוסר ברירה, מאז מעולם הייתי האסירה הכי מעוררת אימה בתא, לא משנה כמה שותפות התחלפו לי, "ותחזירי לי את המברשת עד הערב", הוספתי למרות שזה היה מיותר, ליסה הייתה אומנם קלפטומנית אבל לא מטומטמת ורק מטומטמות מסתבכות איתי.

לפי הטלוויזיה השעה הייתה שמונה וחצי אבל המחשב טען שרק שמונה, אני מניחה שהטלוויזיה צודקת, מצד שני אני לא לגמרי בטוחה איפה אנחנו בדיוק כך שיכול להיות שהטלוויזיה מכוונת לפי זמן של מקום אחר.

"מרד האסירות בכלא ע"ש ג'קסון הוֹלִידֵיי תופס תאוצה כאשר מנהיגת המרד, מירנדה ג'ונס שולפת את הקלף הקשה ביותר שלה-"

"זפזפי", פקדתי על ליסה והיא עשתה כדברי, אבל מעט מאוחר מדי.

"-ביתה, אמילי שאסירה בכלא הנוער-"

איך אני שונאת את אמא שלי.

		הפרק הבא