אטלנטיס

הפרק שלך 

התעוררתי וראיתי שלושה בני ים צופים, בי שני בנים ובת. הייתי במין בועה כזאת... ניסיתי לצאת אבל לא הצלחתי. "אל תנסי, אי אפשר לפוצץ את זה מבפנים" צחקה בת הים. היא הייתה בעלת זנב בצבע כתום והיו לה שתי צדפות כתומות ששימשו לה כמין כיסוי לחזה.  "מה... מי את ואיפה אני?" שאלתי אותה. "את באטלנטיס." אמרה. "מה?" הופתעתי. לא הבנתי כלום. "אני מריאניה, זה ג'ייק וזה לין." הסבירה. "אני קייטי" השבתי לה. "טוב , אנחנו צריכים למהר" אמרה מיראניה. "רגע, לאן ?" שאלתי מבולבלת. "נסביר לך בדרך." חייך ג'ייק. בזמן ששלושתם שחו, אני קיפצתי למעלה ולמטה בבועה. "הבועה שאת נמצאת היא בועת חמצן שהדולפינים הביאו לנו מכיוון שהם היחידים שיכולים לנשום מחוץ למים זמן רב, אך בבועה יש מספיק חמצן רק לשעתיים" אמרה מיראניה. באותו רגע התחלתי להילחץ. "אנחנו שוחים לארמון של המלך והמלכה כדי שהם ישנו את הDNA שלך לשל בת ים." המשיכה להסביר. "מה?!" קראתי. "כן. אין לנו ברירה, ואין לנו הרבה זמן " אמרה באזבה. בדרך ראינו הרבה חיות משונות. אף פעם לא חשבתי שאראה כוכב ים עם משקפיים, אתם ראיתים פעם? ראיתי גם להקת פופ של סוסוני ים. זה היה מוזר. "כנראה שתשהי פה זמן מה." אמר ג'ייק. נתקפתי בלחץ: ידעתי שאימא שלי כבר בטח התקשרה למשטרה, לאמבולנס, למשמר החופים... למי היא לא תתקשר? נאנחתי. מריאניה עצרה. גם לין וג'ייק. מולי היה ארמון עצום מימדים עם כוכב ים ענקי על הגג. כל הארמון היה מקושט מבחוץ אפילו הגנים היו מטופחים.

הפרק הקודם		הפרק הבא