ג'יני וויזלי

מקווה שתהנו:)

מעכשיו הפרקים יהיו מצד ג'יני... 

יותר קל לכתוב כך, הייתי מציעה לכן לנסות..

---------------------------------------------

כשסיימנו את המשחק הלכתי לחדר ההלבשה. החלפתי לבגדי הרגלים וכגמרתי ראיתי את רון נכנס. הוא חייך, חיוך לא נאה במיוחד חיוך טיפה זדוני...

"למה אתה מחייך כך?" שאלתי אותו

"סתם" אמר וצחק, הצחוק היה מאוד חשוד..

"רון!"

"סתם נו... שום דבר!" הבטתי בו טוב כשהו אמר את זה ולפני שהספקתי להמשיך לבהות בו הוא יצא מחדר ההלבשה.

היום בבוקר ביליתי עם דין. הוא מאוד התרגש לקראת המשחק. אני לא, אני רק תהיתי. הוא שאל אותי כמה פעמים אם הכל בסדר, כי היתי טיפה חולמנית ולא ניסיתי לתקשר עם דין למרות שהוא האחד שישב איתי על הדשא ושיחק לי בשיער.

אני הייתי מספרת לדין מה קורה איתי לאחרונה, אבל הוא חבר שלי ואני לא חושבת שאני יוכל לדבר איתו על המקרה זה..

אני טובה בלשמור סודות אבל הסוד הזה הוא יותר לכיוון המזימה. נכון אני מנצלת את דין, אבל לפעמים כשהוא לא רוצה לנשק אותי וכשהוא מסכים לדבר, הוא דווקא די סבבה אם חושבים על זה ככה.

המון בנות רוצות אותו, גם את מי שאני רוצה המון בנות רוצות. אני מבינה למה בנות רוצות את דין. הוא גבוה ובלונדיני כמו בסרטים. אבל אני לא אוהבת את הסרטים אני אוהבת את מאחורי הקלעים, אם זה אפשרי לראות.

כי מאחורי הקלעים נמצאים האנשים האמיתיים, אלה שבאמת מנסים לגרום למצב ליהיות יותר טוב. אני יכולה לומר שהאחד שאותו אני רוצה הוא הארי, אני לא מודה בזה בפני עצמי אז קצת קשה לי להודות בזה באמרה...

"ג'יני את באה?" נכנס הארי אל חדר ההלבשה.

נערתי את הראש ואמרתי "כן כבר אבוא..."

"תמהרי כי דין שאל איפה את ואת לא רוצה לאכזב אותו לא..." אמר וסגר את הדלת כשיצא.

הוא נשמע טיפה מאוכזב או עצוב כששאל את הדברים האלה. זה גרם לי להעלות חיוך, והרגשתי כאילו גומות צומחות לי מהפנים. אבל התביישתי בעצמי, בכך שאני מתנהגת כך ומשחקת ברגשות שלהם.

יצאתי מהחדר שם חיכה הארי הוא חייך חיוך מתרגש והייתה לי הרגשה שגם לי קפץ החיוך..

"הארי אז מחר יש אימון?" שאלתי בניסיון למנוע מתח.

"לא צריך קצת חופש וגם המשחק שלנו עוד ארבע חודשים מעכשיו אז אין צורך להתאמן יותר מידי.." הנהנתי, למרות שלא באמת הקשבתי. הייתה לי הרגשה שהוא המשיך לדבר בזמן שבהייתי בו.

אני לא יודעת אם איי פעם משהי שמה לב לעובדה שלהארי יש גומה דקה כשהו מדבר. אבל אני שמתי לב, הוא גם מדבר ברכות, הוא לא צועק. שמעתי אותו צועק רק על אנשים מעצבנים אבל אלי הוא מדבר ברכות נעימה, שגורמת לי לרצות לעור אותו ולתת לו נשיקה, ישר על השפתיים ולא לחכות שהו יעשה את זה בעצמו...

ברגע שנכנסתי לחדר המועדון של גריפינדור דין תפס לי ביד. הוא אמר שאני מבלה טיפה יותר מידי עם הארי, נתתי לו סטירה ואמרתי לו "זה לא עיניינך מה אני עושה עם היידידים שלי!"

זה לא היה נראה כאילו הוא הקשיב לי כשאמר את זה, כי בחדר המועדון התנהלה מסיבה ענקית. רון עמד באמצע ודין כל הזמן בהה בו. "אתה מקשיב לי כשאני מדברת אליך?!" שאלתי אותו בכעס.

אבל הוא המשיך לא להקשיב והוא בהה ברון שעמד מאחורי. "מה כל כך מיוחד במה שמאחורי?" שאלתי. הוא לא ענה אבל הוא סובב אותי.

שם ראיתי את רון ולבנדר הם התנשקו, בצורה הכי מגעילה שיכולה להיות! כשראיתי את המראה המזוויעה הבטתי סביב, הייתה לי הרגשה שהייתי אמורה לחפש את הרמיוני. אבל היא לא הייתה בחדר וגם לא הארי.

הפרק הקודם