אליסון ליונס והכובע המכושף

" לכבוד אליסון ליונס , בית היתומים ' לורנס ' , אנגליה , חדר מספר 2 " ככה המכתב קבלה שלי להוגוורטס התחיל .

אני לא מאמינה שיש עולם של קוסמים ומכשפות שיכולים לעשות כל מיני דברים רק בהנפת שרביט ! .

מחר מנהלת בית היתומים , בלה תיקח אותי לתחנת הרכבת קינגס - קרוס לרציף תשע ושלושה רבעים .

לא ידעתי שיש רציף תשע ושלושה רבעים אבל האגריד , הענק שבא לפני שבוע אמר שיש כזה רציף. האגריד בא לקנות איתי את כל הציוד להוגוורטס ושם להחליף את הכסף שלי לחרמשים וגוזים .

שכחתי לספר לכם על עצמי ! אני בעלת שיער שחור ארוך ועיניים חומות כהות . השיער שלי די פרוע לפעמים , אבל אני אוהבת את זה .

" מה את עושה , חנונית ? " שאל טומס , הילד הכי מעצבן בבית היתומים הוא כל הזמן מעליב אותי ומשפיל אותי לפחות שאני אהיה בהוגוורטס הוא לא יציק לי יותר .

" אני מסתכלת על מכתב .. יש לך בעיה עם זה ? " עניתי לו .

- " חנונית חנונית חנונית " הוא זימר כשיצא מהחדר . לפחות הוא לא קורא לי יותר משקפופרית ..

"הייי אליסון מתעושה ? " שאלה כריס , חברתי היחידה בבית היתומים.

" שום דבר מיוחד .. ואיתך ? " שאלתי אותה .

" את עוזבת מחר נכון ?" היא אמרה .

" כן , אני עוזבת אבל אל תדאגי אני אחזור בחג המולד " עניתי לה .

" אני אני נורא אתגעגע אלייך " היא אמרה ודמעות זלגו לה בעיינים . תמיד הייתי לכריס כמו אחות גדולה , כי הייתי גדולה ממנה בשנה ולכן היא נורא התעצבה .

גם אני התחלתי לבכות ושניינו התחבקנו . כנראה שהיא הדבר היחיד שאני אתגעגע אליו . נשכבתי על המיטה מחכה להתחלה חדשה בחיי . 

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

פרק ראשון (-:

מחכה לתגובות והערות 

שקד

		הפרק הבא