כל כך יפה

אמנם הפרק לא מתאים לדירוג של הפאנפיק, אבל יהיו עוד הרבה פרקים שהוא כן יתאים- קחו לתשומת ליבכם. אשמח לתגובות מכל הסוגים:)

לילי פוטר. הילדה הכי שגרתית שיכולה להיות.

יש לי משפחה גדולה ואוהבת (משפחת וויזלי-פוטר) עם דודים ובני דודים רבים שאוהבים אותי.

יש לי אבא מפורסם ומצליח שאין אחד בעולם הקוסמים שלא מכיר אותו, ואת האמא הכי מגניבה שיכולה להיות.

יש לי שני אחים גדולים, ולמרות ששניהם יכולים לעצבן ולהקניט ולשגע אותי, נו, טוב, אני מתה עליהם.

יש לי את המשפחה הכי נפלאה שיכולה להיות.

משפחה מגוננת ואוהבת, מלאה בחום ובשמחת חיים בלי אף רגע משעמם.

יש לי גם לא מעט חברים וחברות.

אני מתהדרת בחבורה מפוארת של ילדי גריפינדור שמתנהגים בדיוק כמצופה מבני גריפינדור- מצחיקים, חובבי קווידיץ', קוסמים מעולים, חברותיים ומתגאים יותר מכול בהיותם גריפינדורים.

אני מתהדרת בחברה הכי הכי הכי טובה, כמו כל נערה שמכבדת את עצמה, ובידיד נפש אמיתי שכולם טוענים שמאוהב בי מעל הראש (סביר להניח שזה נכון) כמו שכל נערה הייתה רוצה.

אני מתעסקת בשטויות הרגילות של מתבגרים.

חברות צבועות שמרכלות מאחורי הגב, ניסיונות להרשים בנים, קניית בגדים, איפור ומה לא, ריבים בסיסיים עם ההורים על דברים כמו שעת העוצר שלי, והתעסקות במראה החיצוני ללא הפסקה.

בסך הכול, נערה רגילה לכל דבר. בערך.

"תצטרכי ללכת בקרוב. סקורפיוס אמור להגיע עוד שלושת רבעי שעה" אמרה הלנה וסידרה את שיערה מול המראה.

חייכתי וצעדתי מאחוריה, כך שהיא ראתה אותי רק דרך המראה.

"קחי" מלמלתי וקשרתי את החזייה שלה, שהחזקתי בידי, סביב חזה החשוף.

נישקתי את הכתף החשופה שלה והיא זרקה את ראשה לאחור.

הלנה כל כך יפה. היא הנערה הכי יפה שראיתי בחיים.

יש לה שיער בלונדיני בהיר מאוד, חלק ומושלם שגולש כמעט עד המותניים שלה. יש לה עיניים כחולות וגדולות ועמוקות וריסים ארוכים ארוכים. יש לה גוף מושלם ועור חיוור ועדין. היא מסלית'רין.

אני אוהבת את הלנה, אבל אני לא בטוחה שהיא אוהבת אותי.

"די לילי, סיימנו לפני חמש דקות" מילמלה הלנה בכעס אבל לא דחתה אותי ממנה.

"למה את תמיד כל כך כבדה?" השבתי באנחה.

"לילי, את לא אמורה להרגיש כאילו אני אוהבת אותך. אני עם סקורפיוס, כאילו" היא אמרה בטון מעצבן והתרחקה ממני לפינת החדר.

"את לא סובלת את סקורפיוס! הוא שחצן וטיפש ואת יוצאת איתו רק כדי שלא יחשבו שאת-" גמגמתי בסוף המשפט.

"שאני מה?!" אמרה הלנה ופניה האדימו.

"את יודעת בעצמך מה!" אמרתי בכעס, ועכשיו היה התור שלי להאדים.

"אני לא כזאת! אני בסך הכול עושה את זה איתך.. בשביל הכיף. זהו זה. אני אוהבת את סקורפיוס. הוא החבר שלי. עכשיו תעופי מפה" אמרה הלנה והפנתה אליי את גבה.

"הלנה, לא התכוונתי..." התחלתי לנסות להתנצל.

בדרך כלל אני לא כזאת. אני אחד הטיפוסים הכי קשוחים מכל אלו שאני מכירה. אבל איכשהו, אם הלנה אני תמיד מתרככת. אני לא מסוגלת לפגוע בה.

"תלכי, בסדר?" היא אמרה בכעס אבל כבר חיבקתי אותי מאחור.

"לילי, גם לך היה חבר. מייקל. אהבת אותו. למה זרקת אותו?" מלמלה הלנה, אבל בטון יותר מרוכך.

"זרקתי אותו בגללך. הוא היה בחור נחמד ובאמת אהבתי אותו- כידיד" אמרתי.

"למה זרקת אותו בגללי?" אמרה הלנה.

"כי אני אוהבת רק אותך" אמרתי ונישקתי אותה עמוקות, טומנת את ידיי בשיערה הבלונדיני.

הלנה הרחיקה אותי ממנה.

"סקורפיוס" היא אמרה בקצרות. חייכתי אליה וגנבתי ממנה עוד נשיקה חפוזה, ומיהרתי ללכת לעבר הדלת.

"לילס!" קראה הלנה.

היא תפסה בידי וסחטה ממני נשיקת פרידה אחרונה.

		הפרק הבא