מהלומות הגורל

כל הזכויות שמורות לריק ריירדן שברא את עולם החצויים
תודה רבה לבטאית שלי: A.S.POTTER

********************************************************************************************

בתוך מצודת אותריס הענקית והשחורה כעורב הצופה בך בעיניים חודרות, שתי דמויות, גבר ואישה, רצו במסדרון חשוך. "את בטוחה שהיינו צריכים לבוא לכאן? מה יהיה עם ג'ייק?" שאל הגבר את האישה.

"פרסי, אני בטוחה שהוא יהיה בסדר, כירון הבטיח לשמור עליו. חוץ מזה, תזכור שהוא חצוי רב עוצמה", היא ענתה והוסיפה, "הרי הוא הבן שלך, הוא יוכל להסתדר בעצמו".

"את בטח צודקת, אנבת'." ורגע אחרי מילותיו של פרסי הגיחו מצדו האחד של המסדרון צבא שלם של ספרטים, (שלדים רצחניים וכמעט בלתי ניתנים להריגה), שזהרו באורם של עצמותיהם הירקרקות בתוך שכבה של גוף שקוף ואפור ובידיהם של כל אחד חרבות חדות להפליא. וכאילו זה לא היה גרוע מספיק מצידם השני הגיחה דמות שחורה ששלחה אליהם יד אפופה באנרגיה שחורה ואפלה, ממש כאילו האדס, אל השאול, נמצא שם.

"תתכופפו!" צעקה הדמות וירתה מעל ראשיהם קרן קסם שחורה אשר השמידה את הספרטים. פתאום הצטרפו אליו עוד שתי דמויות, וכל שלושת היצורים התקרבו יותר ויותר. "ניקו, הלחצת אותי לרגע", אמר פרסי לאחת הדמויות משראה את פניהם. יחד עם ניקו עמדו פרנק וביתו ג'וניור. "חכה שנייה פרסי", אמר פרנק ושאל, "מה עם ג'ייסון?"

"הוא מת כדי להכניס אותנו לטירה", אנבת' ענתה ורעד קל התגנב לקולה.

"זה לא טוב, פייפר תתחרפן מזה", ג'וניור הוסיפה,

"אבל אני מכירה את פייפר היא חזקה והיא לא תיכנע". אנבת' התווכחה איתה

"אלא אם כן זה נוגע לג'ייסון, הוא הדבר החשוב ביותר בשבילה".

 "בנות, אין לנו זמן לזה, צריך להמשיך", הודיע פרנק, החבורה הנהנה לאות הסכמה ועשו כדבריו.

החמישה נכנסו לתוך אולם גדול ופרסי הרגיש שהוא כבר ביקר שם וזיכרונותיו לא עודדו אותו להמשיך, אך הוא בכול זאת המשיך. במרכז החדר ניצב סרקופג מוזהב שהיה מוכר גם הוא לפרסי. כשהוא והשאר נכנסו לחדר, הם הרגישו שכוחותיהם נחלשים כאילו החדר שואב מהם אנרגיה, וזה באמת מה שקרה. לפתע דמות יצאה מהסרקופג והיא הייתה מאוד מוכרת לפרסי, זהו אויבו המושבע, קרונוס, מלך הטיטאנים, שפרסי הביס במלחמת הטיטאנים השנייה.

"אתם אוהבים את החדר הזה? הוא נועד לשאוב את כוחותיכם ולהפנות אותם למטרה קצת יותר חשובה, אני", קרונוס אמר, וכאילו על פי פקודה אנרגיה אפלה התחילה להקיף אותם ולתקוף. "נו פרסי, נראה שתוכל להציל איתך אדם אחד, מי זה יהיה?" שאל קרונוס בלעג.

"זה לא יהיה אני!" הודיע פרסי ושלח גל מים שהעיף את ניקו וג'וניור אל מעל חומות המצודה. הוא לקח את חרבו אנקולוסמוס ותקף את קרונוס.

קרונוס הביט בהפתעה בפרסי נועץ את חרבו בבטנו של הטיטאן ואמר לפני שכוחותיו אזלו: "טעיתם כשהחזרתם אותי לכלאי שבטרטרוס, ועכשיו כשאני אהיה כלוא שם ואמי גאיה עדיין רדומה, אבי עוד יקום ויחזור לשלוט ובכך יבוא הקץ על כולנו!" קרונוס מת,(או יותר נכון, נשלח לטרטורס), ולרגע עמדה דממה של שמחה בחדר, עד שפרסי הסתובב. חרמשו של קרונוס היה תקוע בבטנו של פרסי.

"לא!!" צעקה אנבת' בעוד פרסי נפל ארצה.

"אנבת', מספיק! אסור לנו לתת להם למצוא את אנקולוסמוס, אם הם יגלו את הסודות הטמונים בה יבוא קץ עידן האלים. אני מניח שאוכל לנסות להפוך לעיט ולעוף מכאן עם אנקלוסמוס", אמר פרנק.

 "לא, אתה תישאר ככה כעיט, קרונוס כבר לקח מאיתנו את הכוחות".

"אבל אין ברירה".

"טוב, אז אם ככה תיקח גם את הסכין שלי ותיתן אותה לבני".

"רגע, אבל מה איתך? אם תשארי פה המצודה תתמוטט עליך ואת לא יכולה לברוח מכאן"

"אני נשארת כאן! ועכשיו עוף", אמרה אנבת' ובזאת חתמה את השיחה. פרנק הסתכל על עצמו בגוף האמיתי שלו בפעם האחרונה, הפך לעיט ועף משם עם אנקולוסמוס והסכין.

-כעבור 15 שנה-

ביום שלפני סיום הלימודים של אח ואחות, שניים מגיבורי הנבואה האחרונה, כירון שלח באיריס-נט הודעה:

"ג'ייק, תודיע לעדכון מצב. האם הם כבר מוכנים?"

		הפרק הבא