" אלבוס! הו אלבוס! התעורר כבר!" קראה קנדרה , אמו של אלבוס מבעד דלת חדרו.
אלבוס קם, התיישב במיטה, התמתח, ופיהק פיהוק רחב.
" בוקר טוב חמודי! מזל טוב! היום אתה בן 11!" אמרה אמו, שנכנסה לחדר.
" כן, כן, אני יודע ", אמר אלבוס בשיעמום.
" מה קרה? אתה לא שמח? אתה לא נרגש?" נדהמה קנדרה.
" לא, היו לי מספיק ימי הולדת בחיים", השיב אלבוס." וחוץ מזה , אני כבר יודע מה הולך לקרות. אני הולך לקבל מכתב, וללכת לבית ספר הזה לקוסמים מה שמו?" הוסיף בבילבול.
" הוגוורטס", אמרה אמו בגאווה." הבית ספר הכי טוב. וזה לא עוד סתם בית ספר, זו התחלה חדשה".
" כן, כן, שמענו" אמר אלבוס כמתלוצץ." אני מעדיף להשאר בבית".
" לא ולא בחור צעיר", אמרה קנדרה בנזיפה." אתה הולך , ועוד איך הולך. ואתה תהיה גאון שם. יש ילדים שמתים ללכת לשם, ובסוף הם לא מקבלים מכתב. הם סקיבים" , היא אמרה בבוז.
" נחשוב על זה " , אמר אלבוס, ורגליו הצעירות זינקו מן המיטה, ויצאו לחפש בבית את המתנות.
" הוא עדיין לא מבין מה זה הוגוורטס", חשבה קנדרה." יעריכו אותו שם מאד. בהחלט יש לו שכל, אבל הוא לא בוחר להשתמש בו".
אלבוס מצא מתנה מאמו, מאחיו אבפורת', ומאחותו אריאנה.
" תודה!" קרא בלהט, וחיבק את כולם.
" לפחות שחצן הוא לא" חשבה קנדרה." הוא מאד צנוע ואדיב".
לפתע, מבעד לחלון הפתוח, נכנס בטיסה , ינשוף לבן כשלג ויפיפיה, במקורו מכתב צהוב.
משהו בליבו של אלבוס רקד, והוא נענה ולקח מן הינשוף את המכתב.
הוא פתח אותו בידיים רועדות.
----------------------------------
4 תגובות ואני ממשיכה ...
כבוד ללילי היפה:), היא עשתה לי בטא...
|