המרפאת

כל הזכויות שמורות לג'יי קיי רולינג :)

לילי בהתה בקיסוס שטיפס על הקיר מחוץ לביתה. היא טלטלה את ראשה. לא יכול להיות.

היא הושיטה יד בהיסוס ויצרה מגע עם הקיסוס. 

שיקוי מרדים..................

שיקוי פולימיצי.........

שיקוי טרנספורמציה............

שיקוי מעצים לחשים......

לילי ניתקה את המגע בבהלה.  אמה קראה לה להיכנס.

"ליל, את זוכרת שיש בית ספר מחר?"

לילי לא יכלה לעצור את החיוך שעלה על שפתיה. מחר זה היום הראשון שלה בהוגוורטס. היא שכחה את זה לרגע.

בדחף לא מוסבר היא קטפה חלק מהקיסוס והכניסה אותו לכיסה.

היא הסתובבה להיכנס לביתה, התחילה ללכת, ואז נעצרה והעיפה מבט מוטרד מעבר לכתפה.

הקיסוס נראה כאילו הוא משדר:תמימות היא השם השני שלי!

לילי טלטלה את ראשה שוב ונכנסה לביתה. היא החלה להכין את הציוד שקנתה שלשום עם משפחתה לעזיבה להוגוורטס.

מישהו נכנס לחדר והטיל עליה צל. צחוק מרושע החל לדלוף מפיו באיטיות.

היא הסתובבה.

 ג'יימס היה שם.

"ג'יימס!!!!! זה לא מצחיק!"

"זה דווקא מאוד מצחיק," הוא גיחך. "גם זה וגם איך שכרעת ליד הקיסוס. הצעת לו נישואים? בירכותיי, אחותי."

לילי רתחה. היא שלפה את שרביטה. ואז היא נזכרה בהוראות שעלו לה לראש של השיקוי מעצים לחשים. היא שלפה את הקיסוס שקטפה קודם מכיסה, ונתנה לאינסטינקטים שלה להנחות אותה.

היא ליפפה את הקיסוס סביב השרביט כפי שמלפפים קישוטים סביב עץ חג המולד, ואז כיוונה את שרביטה בכעס אל ג'יימס וצעקה את הקללה שאחיה אלבוס לימד אותו ישר אחרי שהראתה לו את שרביטה החדש.

"אמפדימנטה!!!"  היא צרחה בכל הכעס והכוח שהיו עצורים בה.

ג'יימס עמד לפני שהיא צעקה את זה כעשרה מטרים מהדלת. (החדר שלה היה ענק. היא התעקשה לכל אורך ילדותה לשמר צמחים ואבקות בצינצנות ולהעמיד אותם על מדפים בחדרה.)

רגע לאחר שהיא צעקה את זה ג'יימס נהדף אחורה בכוח חזק עד כדי כך שהיה לא טבעי. הוא נהדף אל הקיר ליד הדלת עד שכשהתנגש בקיר רסיסי גבס מהקיר הומטרו עליו.

"החוצה!!  עכשיו!!" היא צעקה.

ג'יימס בהה בה לרגע. הוא לא חשב פעמיים ויצא מהחדר בפחד.

לילי הרשתה לעצמה לחייך בשביעות רצון.

היא השפילה מבט כדי לבהות בידיה ובשרביטה. היא הספיקה לראות את הקיסוס מתפוגג והופך לניצוצות כחולים וכסופים.

תגובות?

		הפרק הבא