הארי ישב בתא הרכבת, מקשיב בחצי אוזן לרון והרמיוני בשיחה ה"מרתקת" שלהם על שיעור שינוי צורה. ג'יני נכנסה לתא והתיישבה לידו בקפיצה. החצאית שלה הייתה גזורה קצר, ולחולצה מחשוף עמוק. הארי בלע רוק. "היי, ג'יני." הוא מילמל, מייחל עכשיו שתלך. "הו, היי, הארי!" היא חייכה בהתלהבות. "למה הפרצוף החמוץ?" נצמדה אליו. הוא הגניב מבט למחשוף שלה. "סתם. אני הולך לשירותים," הכריז ויצא מהתא כמעט בריצה. הארי נכנס לשירותים ונשען על הכיור, מסדיר את הנשימה שלו. הוא התיז מים על פניו ובהה בבבואתו במראה. ג'יני עושה לו את זה כל כך. הוא ידע שאסור לו לחזור לתא, כי העניינים עלולים להתדרדר. אומנם אחרי שלוש דקות הוא נשם עמוק, יצא מהשירותים ופסע בצעד איטי לכיוון הקרון, מקווה שג'יני עזבה כבר. מבט אחד בתא שלהם הספיק לו כדי לראות את ג'יני, מתוחה לאורך המושב עליו ישב לפני מספר דקות, שוכבת וידיה מתחת לעורפה. הוא נשם עמוק ונכנס לתא, מרחיק את מבטו מהחצאית הקצרה או מהמחשוף העמוק. "ג'יני, אכפת לך לפנות לי מקום?" שמר על קול רגוע. היא חרצה לו לשון ופלטה "לא," ולא זזה. הוא הרים את ראשה ותמך בו עד שהתיישב, והחזיר אותה לשכב עם ראשה על ברכיו, מעביר אצבעות בשיערה מדי פעם ונועץ את מבטו בעקשנות בתקרה. כשהוא קלט את האצבעות שלה מטיילות על רגלו, הוא עצר את נשימתו. מה היא עושה? בינתיים היא הגיעה לחבילה שלו, נוגעת באיבר הזקור דרך הג'ינס. מעבירה אצבעות, משפשפת. הוא לא העז להוריד את מבטו מטה. התשוקה והאהבה אליה בערה בו כאש. בפתאומיות היא התרוממה, פלטה "להתראות," חטוף ונעלמה מהעין. הוא בהה בעקבותיה כמה דקות, בלי שרון והרמיוני ישימו לב למשהו יוצא דופן.
|
|
|
|
|
|
|