אגדה || סונגפיק

השיר נקרא I wish והוא של להקת one direction, הייתי ממליצה לשמוע את השיר תוך כדי:     http://www.youtube.com/watch?v=1JO-d5EkgDY
תגובות? D:

~*~

He takes your hand
I die a little
I watch your eyes
And I'm in riddles
Why can't you look at me like that


קשה לתאר את הרגשתו של סוורוס כאשר עמד לבדו ליד הבר והביט בעצב ברחבת הריקודים. זוג מסויים אחד הסתחרר שם, והוא לא היה מסוגל שלא להשלים עם הידיעה שהם באמת נראו טוב ביחד. נראה שלילי הייתה מאושרת כשצחקה והביטה בג'יימס באושר טהור. התמונה כמו קפאה נגד עיניו והניחה לו להתענות מכל הדברים ששודרו ממנה כקרינה שחרכה את עורו. ליבו של סוורוס התכווץ בעודו מסב את מבטו מהם בעקשנות ומנסה לשכוח מהדבר נואשות בעודו מזמין כוסית שתייה חריפה מהמוזג.

When you walk by
I try to say it
But then I freeze
And never do it
My tongue gets tied
The words get trapped


למחרת הוא צעד במסדרונות הוגוורטס, מטושטש. האלכוהול לא היטיב עימו והזיכרון היחיד שנותר לו מהנשף היה זוג מסוים המסתחרר על הבמה. על פני השניים נגלו חיוכים לא מוסווים ומבטם הבהיר את אהבתם ההדדית. דבר לא הצליח לפגום בזוג הזה, שהצליח להתעלות על כל כך הרבה דברים ובכל זאת... תחושת האכזבה הייתה קשה מנשוא כדי שסוורוס יחשוב עד כמה כנראה טוב ללילי.
הוא זכר את ההזדמנות שהייתה לו. היא הייתה כל כך גדולה וממושכת - הם היו החברים הטובים ביותר עד כמעט לא מזמן. הוא רצה כל כך הרבה פעמים להגיד לה מה הוא מרגיש - בעצם, הוא רצה להגיד לה את הדברים מאז אותו היום בו נפגשו בשכונת מגוריהם - אך בכל פעם שניסה הפחד מהאכזבה השתלט עליו והוא לא הצליח לדבר איתה. אבל נראה שההתמהמהות שלו עלתה לו ביוקר, כי לילי מצאה לה אחד שלא מתמהמה להכריז בגאון על רגשותיו כלפיה.

I hear the beat of my heart getting louder
Whenever I'm near you


לילי וג'יימס הילכו במסדרון לכיוון שיעורם, צוחקים יחדיו. סוורוס לא הצליח שלא לרצות להסוות את עצמו אל תוך הקיר ולהיעלם. הם נראו כלקוחים מאגדה ישנה, הנסיך והנסיכה, אלה שגורמים לכל נערה לקוות שתמצא את אביר חלומותיה. סוורוס קיווה שהם לא ישמעו את הלמות ליבו שרמזו ביתר חוזק על קנאתו ורצונו להיות חלק מהאגדה הזו.

But I see you with him
Slow dancing
Tearing me apart
'Cause you don't see

בעודו מביט בהם זיכרון ערב אמש חזר, טרי בראשו. הזוג המסתחרר על הבמה, האושר שלא היה יכול לנשוא. הם באמת נראו מושלמים כל כך - ממש כמו שמתארים אותם - והמראה גרם לו לרצות לבכות באותו הרגע ממש. אבל הוא למד עד כמה הבכי הוא דבר פעוט שנועד יותר כדי שיתקבצו סביבו אנשים מאשר כדי לפרוק דבר מה. לא שאנשים היו מתקבצים סביבו אם הוא היה בוכה. ליבו התמוסס לאיטו, חלק אחר חלק, עד שלבסוף הוא ידע שיעלם לגמרי כשיימהל במי הקנאה והעצב. יום אחד, כך קיווה, הוא לא יצטרך להישבר בכל פעם שהוא רואה אותה.

Whenever you kiss
him I'm breaking
Oh, how I wish that was me

הוא נאלץ לעצור כשהזוג התקרב לפנייה בה ייפרדו מדרכו של סוורוס לכיוון שיעורם. הם עוד מעט יעלמו, חשב לעצמו נואשות, בקרוב לא תתענה יותר. אתה חזק. תחכה, עוד קצת והסבל יתפוגג...
אך מעט לפני שהם פנו לילי נשקה לג'יימס על שפתיו, מחייכת. סוורוס הרגיש כאילו באותו הרגע גופו התמלא בחומץ שעיכל אותו מבפנים. זה היה כואב, ממש ככה. אלה לא היו הקלישאות שהוא הכיר וגינא בכל כולו. אלה היו האמיתות שהוא ספג על בשרו יום אחר יום. זה באמת כאב. הוא הרגיש כאילו ליבו פולט מתוכו את חומץ הקינאה והשריפה שהדבר יוצר מעלה דמעות בעיניו. למרות שניסה להגיד לעצמו שזה לא בוגר, הוא ידע עד כמה רצה להרגיש את שפתיה של לילי על שפתיו.

He looks at you
The way that I would
Does all the things
I know that I could
If only time, could just turn back

לפני שהם נעלמו בפנייה סוורוס הספיק להבחין שוב בעוד מחווה שהבהירה אהבתם של השניים. הדבר גרם לו לרצות לעשות את הדברים בעצמו. הוא רצה להיות זה שלילי מחבקת, זה שהיא מנשקת, זה שהיא לוחשת לו שהיא אוהבת אותו. דווקא העובדה שהוא ידע שהמצב היה יכול להתאפשר לו היה מעט יותר אמיץ היא זו שמלאה אותו בכל כך הרבה תסכול. הרי היה לו כל כך הרבה זמן, הוא היה יכול להשיג את לילי...
הלוואי והוא היה יכול להחזיר את הזמן לאחור ולהתגבר על עצמו. הלוואי והוא היה יכול להשיג את לילי כי הוא אוהב אותה. הלוואי שהיא הייתה מבינה עד כמה היא חשובה לו ומחליטה שהוא זה שצריך להיות הנסיך שלה. הוא זה שצריך להיות הנסיך מהאגדה המוערצת.

'Cause I've got three little words
That I've always been dying to tell you

הוא הביט בלילי וג'יימס המתרחקים ממנו במסדרון ונשך את שפתו. הלוואי והוא היה יכול להגיד ללילי הפעם שהוא אוהב אותה, לעצור אותה לפני שתתרחק לגמרי, להסביר לה את רגשותיו כי עכשיו אין לו מה להפסיד. דחף פתאומי לקרוא בשמה אחז בו, אך הוא דיכא אותו לאיטו כמו תמיד והמשיך להתקדם במסדרון, נושך את שפתיו.

Oh, how I wish that was me
With my hands on your waist
While we dance in the moonlight
I wish it was me
That you call later on
'Cause you wanna say good night

הלוואי והוא היה הנסיך של לילי. הלוואי והוא היה זה שרקד איתה ברחבה, זה שהסתחרר איתה ונראה כל כך מושלם כשהיא עמדה לצידו. הלוואי והוא היה האדם שחתם את האגדה, האחד שהבנות היו מסתכלות עליו ואומרות: "הלוואי שגם אני אזכה לקבל מישהו מושלם עבורי יום אחד, כמו שלילי הצליחה למצוא לעצמה כזה."
אבל כל מה שהוא היה יכול לעשות היה להיזכר בריקודם של לילי וג'יימס, בשלמות שלו, ולחשוב: ג'יימס רוקד איתה. לא אני. אין לי למה לקוות.

'Cause I see you with him
Slow dancing
Tearing me apart
Cause you don't see

הם היו אלה שרקדו. הם היו הזוג המושלם של הוגוורטס. הם היו השניים שאהבה ושנאה חיברה אותם ביחד. הם היו השניים שסוורוס רק היה יכול להביט בהם ולקוות לזכות בהזדמנות אחת להחזיק בידיה של לילי ולסחרר אותה על פני הרחבה.
הוא לא היה יכול לנסות לדמיין מה ג'יימס הרגיש כשהוא רקד איתה. הדבר המשיך למוסס את ליבו, לקחת ממנו חתיכה אחר חתיכה ולצפות בו מתענה בשקט.

Oh, how I wish
Oh, how I wish
Oh, how I wish, that was me
Oh, how I wish, that was me

היא הייתה הנסיכה שלו. הוא היה צריך להיות הנסיך שלה. אבל מסתבר שהאגדה בחרה במישהו אחר, וברגע שהסיפור נחתם כבר לא היה ניתן לשנות אותו. הדמויות נקבעו בתוכו ושדה ריאתם הוצר רק כלפי עצמם והזוגיות שלהם, בעוד סוורוס ננטש בחוץ.
בחוץ.
הוא לא היה יכול שלא לרצות לצאת משם. לצאת מהוגוורטס, למצוא לו פינה מבודדת ונידחת בה אף אחד לא יהיה בה חוץ ממנו לעולם. הוא נשך את שפתו בעודו יודע שהפיתרון נמצא קרוב יותר ממה שציפה לו - הוא פשוט עדיין מתכחש אליו. כי לילי אמרה לו להתכחש אליו.
אבל לילי שברה את ליבו. לילי מנעה ממנו את כל מה שרצה להשיג אי פעם. היא זו שהפכה אותו לילד הדכאוני והמבודד שהיה, זה שגינאו אותו בסלית'רין מכיוון שבחר בה במקום בהם. היא הייתה האנוכית שחשבה רק על עצמה. לא הוא, כמו שטענה לאחר המקרה בשנתם החמישית.
הוא לא יכול היה לחשוב על עשיית דבר מה שהיא ביקשה. הוא נשך את שפתו בעודו ממהר לצאת משטח הוגוורטס. משם השאר היה מאוד פשוט. הוא עצם את עיניו והתעתק, רחוק משם, והדבר גולל אבן מליבו. הוא רחוק מהזוג המושלם, רחוק מהאגדה המתוקה מדיי. הפיתרון הזה באמת טוב יותר מהפתרונות האחרים.
כשנכנס לחדר ההוא באחוזה המוגנת תחת מאות לחשי המגננה הוא כרע ברך מול האדם שעמד מולו. "בחרת נכון, סוורוס," זה אמר.
סוורוס הנהן בשקט. "אני מקווה שבחרתי נכון."
בחיים אין אגדות. כל האגדות נגמרות לבסוף. הסוף הרע יצליח למצוא אותן ולעכלן, אך אלה שמצליחים להיכנס אל תוך בטן הרע כבר לא יכולים להיפגע ממנו עוד. סוורוס יכול היה רק להביט בנעשה מבטן הרע ולא להצליח לעשות דבר.