הארי, רון והרמיוני נכנסו לרכבת. הם חיפשו תא והם מצאו אותו דווקא מהר. "אני הולכת דקה לחפש מישהי.." מיהרה הרמיוני להגיד, ומיהרה לכיוון השירותים. "בגמן רצה לספר לנו- " התחיל הארי, אבל שנייה אחר כך נפתחה דלת התא. "סליחה?" שאלה בקול חושש מעט נערה שהייתה לבושה בחולצה לבנה, ענבה את עניבת הבית של גריפינדור וחצאית הבית של גריפינדור. "אני יכולה לשבת פה? אני לא מצאתי מקום פנוי, ואני רוצה למצוא תא מהר.. אני לא רוצה להיתקע במסדרון עם דראקו מאלפוי מסלית'רין" "מכירים" אמר רון בקול קריר. "למה לא?", אמר הארי. "תכף חברה שלנו צריכה להגיע-" "ידידה" תיקן אותו רון. היא התיישבה ליד הארי, מול רון. היא סגרה בקסם את הדלת. "וזה למה?" שאל רון. "אני בטוחה שמאלפוי יחפש אותי. נראה לי שהוא התאהב בי בכנס של עובדי משרד הקסמים, באתי עם אבא שלי". הארי לא היה צריך לתהות למה היא חושבת ככה... היא הייתה יפה מאוד; שיער גולש בצבע דבש, עיניים כחולות וחיוך מקסים... והוא נזכר לפתע, שכשראה את מאלפוי בפעם האחרונה, הוא היה סמוק מעט. הארי שמע "אלהומורה" והדלת נפתחה והרמיוני נכנסה בזריזות לתא. "של מי היה הרעיון הדבילי לנעול את ה-?" היא קפאה במקום כשראתה את הנערה, וחיוך רחב התפשט על פניה. "מיכלי!" קראה וחיבקה אותה. "הרמי!" קראה, ודמעות עמדו בעיניה. "מיכל! אז איך היה בישראל? זאת הייתה שליחות מטעם משרד הקסמים, נכון?" היא הנהנה, ואמרה: "כדי להקים את בית הספר הראשון בישראל לכישוף ולקוסמות... הוא האמת הוא כבר היה קיים, הוא פשוט היה פצפון. הוא בערך כמו הוגוורטס עכשיו! רק השמות של הבתים אחרים: ירושלים, תל אביב, באר שבע ואשדוד... זה על שם ערים חשובות בישראל ! ירושלים זה כמו גריפינדור, תל אביב כמו רייבנקלו, באר שבע כמו סלית'רין ואשדוד כמו הפלפאף."
מיכל הסבירה שהייתה פה רק בחצי מהשנה הראשונה, והייתה חייבת לטוס עם אביה. תוך כדי השיפוצים, היא למדה מאביה את החומר הדרוש במשך שלוש וחצי שנים, ובחצי השנה הקודמת הייתה הרמיוני החברה הכי טובה שלה. הארי, רון, הרמיוני ומיכל המשיכו בשיחה הסוערת. "אני יודעת מה יהיה בהוגוורטס!" אמרה לפתע מיכל. "זה יהיה טורניר הקוסמים המשולש. יבואו בתי הספר לקוסמים, דורמשטרנג ובובאטון. הם מחוץ לארץ. נציג אחד מכל בית ספר יבחר, וילך לשלוש משימות, והשלישית תקבע מי יהיה בית הספר המנצח. הנציג המנצח מקבל פרס אישי של אלף אוניות, ו-" דבריה נקטעו על ידי פתיחת הדלת. "שלום לך פוטר, שלום לך וויזלי, שלום גריינג'ר הבוצדמית." ליגלג דראקו מאלפוי שנכנס. "ו.." הוא נראה מופתע "מפתיע מאוד, מפתיע מאוד... למה את מסתובבת איתם? פוטר הוא חתיכת שקרן, דביל, אוויל שלא מבין שום דבר-" "יש לי רק דבר אחד להגיד לך, דראקו מאלפוי" קטעה אותו מיכל ונעמדה. היא חייכה חיוך תמים, ושנייה אחרי זה סתרה על פניו בעוצמה. מאלפוי נפל, ובקושי קם. הלחי שלו הייתה אדומה, ושיערו הכמעט לבן היה פרוע."אל תסתובבי איתו... זה יהרוס לך את החיים!" אמר ויצא מתנשף. "להתראות" אמרה וטרקה את הדלת. הארי הביט בחלון, אפשר היה לראות את טירת הענק מתנוססת על גבעה. "וואו", פיהק רון."אני כל כך עייף..." "הגענו" אמר הארי. "ואני רעבה" אמרה הרמיוני.
|