צ'סטר פוטר והספר האסור

אולי זה טיפה דומה אבל בפרקים הבאים לא

"ותבטיח שלא תעשה צרות ותבטיח...."

"דיי, רוז, נראה לי שהוא הבין" אמר אלבוס לרוז, המודאגת.

"טוב ונשלח לך ינשוף פעמיים בשבוע...."

"רוז!..."

"ואם אתה דואג גם תשלח לנו ינשוף...."

"רוז!..."

"טוב, אמא" אמר צ'סטר.

צ'סטר הלך לכיוון הרכבת. הוא ראה את אימו מנופפת לו, מודאגת, ואביו, משועשע.

"כווווווולם לעלווווווות!" קרא הנהג.

צ'סטר נכנס לרכבת. הוא חיפש תא פנוי ולא מצא. הוא נכנס לאיזה תא ושאל " אפשר לשבת פו?" הוא שאל ילד בלונדיני.

"אממ טוב בסדר," אמר הילד, כשהוא מסתכל בחשש לעבר המסדרון. "מה קרה?" שאל צ'סטר והילד ענה לו "אתה הבן של פוטר נכון? אם אח שלי ידע הוא יהרוג אותי...... דרך אגב, אני קונר, קונר מאלפוי."

"ואני צ'סטר, צ'סטר פוטר" אמר צ'סטר. "כן אני יודע" ענה קונר, בעוד הוא מביט עוד הפעם לעבר המסדרון.

"מי הם ההורים שלך?" התעניין צ'סטר. "סקורפיו מאלפוי ואלכס ג'ונסון. ומי שלך? את אלבוס פוטר אני יודע אבל מי אימך?"

"אימי היא רוז וויזלי" אמר צ'סטר. "רגע היא הבת של ה"בוגד דם והבוצדמית" או איך שההורים שלי לא אומרים?" שאל קונר.

"דבר ראשון אאוץ' ודבר שני זה לא יפה" אמר  צ'סטר.

"בסדר סליחה...." אמר קונר כשאישה מאוד מבוגרת שאלה "תרצו ממתק מהעגלה?"

"אפשר בבקשה סוכריות ברטי בורטס בכל הטעמים?" שאלו יחד. "זה יעלה לכל אחד שני גוזים." אמרה האישה, וקונר וצ'סטר שילמו לה ביחד שמונה גוזים כי כל אחד קנה 2 חפיסות.

הסוכריות לא היו רעות בכלל, לפחות לדעת צ'סטר. הוא קיבל : מנטה, דשא, מרשמלו, מים, דלעת, מיץ אוכמניות, כותלי חזיר, אורז, חיטה ואחת מאוד מגעילה בטעם דיו. זה היה רק בחפיסה הראשונה.

לקונר היה מזל ביש. בחפיסה הראשונה קיבל : תרד, כבד, נוצות, נייר טואלט, נזלת, גרביים, מיץ דלעת, אבן, טחב, אוכמניות וגלידה.

"זה בטח כי ההורים שלי רעים" אמר קונר, משתדל לא להקיא מרוב הסוכריות המגעילות. מזל שיצא לו בסוף אוכמניות וגלידה, כי זה עושש אותו.

בשלב זה הם התלבשו בגלימות. "תגיד, קונר, באיזה בית אתה רוצה להיות?" שאל צ'סטר, אחרי ששקל לשאול את זה שוב ושוב.

"טוב ברור שלא סלית'רין, וגם לא הפאלפאף וריבינקלו, אז גריפינדור." אמר קונר, נדהם מהתשובה של עצמו.

מהר מאוד עברו לכמה שאלות טיפשיות. למשל:

"צ'סטר, ממה עשוי השרביט שלך?"

"הוא מיוחד, קונר, הוא צהוב והוא היחיד שהליבה שלו עשויה מתמצית צמח הפלא והוא עצמו עץ היער האפל. מה עם שלך?"

"לשלי יש ליבה מנוצת עוף חול והשרביט עצמו עשוי עץ הערבה המפליקה. הוא חום, כמו כל שרביט."

שניהם צחקו. משהו דפק על דלתם. כשהם פתחו לו הוא אמר : "היי, שמי עומר, עומר דקל. אממ פשוט אחי גירש אותי מהתא ובקיצור אפשר לשבת פו?"

"ברור!" ענו קונר וצ'סטר. "תגיד, מי ההורים שלך?" שאל קונר ועומר ענה לו : "דין דקל ואנג'י ארדינבסקי." ענה. "ומי שלכם?"

צ'סטר התחיל : "הורי הם אלבוס סוורוס פוטר ורוז וויזלי." אחרכך קונר : "הורי הם סקורפיו מאלפוי ואלכס ג'ונסון."

"הם ראו שהם ליד האגם הגדול. "הגענו!" אמר קונר.