מה אפשר ומה שאי אפשר

אני, מייזלי פוטר, אחותו הגדולה של ג'יימס פוטר, לא מבינה למה הכל צריך לקרות לי. יש כאלה שיגידו שההורים שלהם מתו והם הכי אומללים בעולם. לי הרגו את:

1) ההורים שלי

2) את אח שלי

3) את אשתו של אח שלי, לילי

4) את החברה הכ טובה שלי- ג'ו

5) את כל מי אני מכירה.

זה נראה לי מסכם הכל. מה שמעצבן אותי (ומצחיק אותי בו- זמנית) זה שהחיים עם ג'יימס שינו אותי מיילדה מפונקת בת ארבע למישהי שגם אם יקרה לה הדבר הכי נורא בעולם היא לא תבכה. ומה שמעצבן אותי זה שאני לא הזלתי אף דמעה בכל ימי חיי, גם לא הייתי עצובה, וגם לא חשבתי על מה שהפסדתי שהם מתו.

אני לא יודעת למה, אני מרגישה שאני כועסת. לא, לא על וולדמורט- טוב, אולי כן, אבל לא רק עליו, אני אפילו לא יודעת על מי, אלא אני יודעת שאני כועסת על מישהו חוץ ממנו. אני אף פעם לא בכיתי, כי אני ידעתי שיחשיבו אותי לחלשה וזה לא מה שאני, לכן, רק פעם אחת, כדי שלא יחשבו שאין לי רגשות, אני משחרת דמעה אחת מתוך הסכר שחוסם אותן כבר שנים. והיא זולגת, בשקט ובאיטיות לאורך הלחי שלי, שכל חלומה הוא לגרום לי לשחרר גם את חברותיה, אבל אני לא יכולה, אני חושבת שדמעה אחת בעשרים וחמש שנים זה מספיק, אני לא צריכה עוד כאלה.

"איי!" אח, זה כאב. איזה ציפור נשכה לי את האצבע. או, יופי. יש עליה מכתב. זה בדיוק מה שאני צריכה

"שלום מייזלי,

אולי את יודעת שהלורד וולדמורט חזר לשלטון ואולי את חושבת שאני קוקו מטורלל שמתחיל להזות.

בכל אופן, זה לא משנה, אני אהיה שמח מאד אם תסכימי לחזור למסדר עוף החול, כי אני חושב שהצעד הבא שלו הוא את.

הוא חשב שהוא הרג גם אותך, את מבינה, ביום ההוא שהוא הרג את ההורים שלך, אבל הוא הרג במקומך את ג'ו, כי הוא חשב שהא זאת את.

אני חושב שהוא כבר יודע שהוא הרג את הנערה הלא- נכונה, ולכן הוא רוצה להרוג אותך, כדי שלא יהיה שום שריד למשפחת פוטר, כי הוא רוצה שהשם הזה לא ייזכר שוב לעולם.

אני חושב שהם היו רוצים שתעשי את זה, הם לא היו רוצים שתמותי בלי סיבה.

מקווה שתסכימי

אלבוס"

יופי, עכשיו אני באמת יתחיל לבכות. אבל אני יודעת שזה הכל לטובתי.

אני מתעשטת וכותבת לו מכתב חזרה:

שלום אלבוס,

אני יודעת שאתה רוצה שאני יחזור למסדר אבל יש לנו כמה בעיות:

1)פאדג', הוא לא יסכים לזה אם הוא יידע שאני משתפת איתך פעולה

2) אתה יודע.. אני לא רוצה לעבוד שוב עם רמוס, אני לא רוצה שנחזור על כל מה שהיה

אם אתה חושב שאתה יכול לפתור את הבעיות האלה, תשלח לי מכתב חזרה

תודה שכ''כ איכפת לך ממני

מייזלי

אתם יודעים מה, אני חושבת שהוא יכול לפתור את הבעיה הראשונה בלי בעיה, אבל הוא לא יוכל לשנות את הרגשות של רמוס כלפי, ושלי כלפייו. אנחנו היינו חברים בהוגוורטס, ואני לא רוצה שהנושא הזה יעלה שוב, כואב לי לדבר על היום שראיתי אותו מתנשק עם קריסטל, פשוט עמדתי שם וידעתי, שאם הוא יספר לה שהיא אדם זאב, היא תיתן לו סטירה ותצרח עליו: "איך לא סיפרת לי עד עכשיו?", ואני לא הייתי עושה לו את זה. עדיין כואב לי בלב שאני חושבת עליו ועל כמה שהוא סבל

זהו, שלחתי לו את המכתב ואני מקווה שהוא יצליח לפתור את שתי הבעיות