הסוס הלבן

~מנקודת מבטו של פרד~

עמדתי מביט בה, והיא בי. בהחלט היינו צריכים לעבור רגע מביך.
"אתה... אתה... אתה דיברת איתי בסוף שנה שעברה?" שאלה.
"כן, זה הייתי אני, בתכוונתי לספר לך, אבל אז הייתי צריך ללכת, כי זה היה סוף השנה, אם לא שמת לב" אמרתי.
"שמתי לב! ואני לא מבינה למה שיקרת לי!" אמרה הרמיוני, מתחילה לעלות את קולה ומוסיפה: "ואין לי זמן לבדיחות שלך!"
הלכתי למעונות הבנים. חיטטתי התיקי. הנה זה!
שרשרת עם ציור דמות זכוכית של סוס לבן!
אני יצרתי את זה, זה מיוחד, אתם לא מאמינים אילו כוחות יש לזה!
לקחתי את השרשרת וחזרתי למועדון. היא כמעט יצאה.
"חכי! הרמיוני!"
"מה?"
"רק, קחי את זה".
דחפתי לה את השרשרת ליד וברחתי. התחבאתי למטה ובזמן שירדה במדרגות ראיתי אותה עונדת את השרשרת.
ברחתי, וחיכיתי. עדיין לא אמרתי לג'ורג' כלום על מה שהיה.
אני בן אדם שממש לא יודע להתמודד עם המצבים האלה.
תמיד אני משלב בדיחות או בורח באמצע. אני לא יכולה להגיד לבחורה אני אוהב אותך ולחכות שהיא תגיב.
זה יותר מצב מביך.
יותר מדיי!
זה מזכיר לי סיפור מצחיק:
פעם יצאתי עם בחורה, ואז באמצע הדייט החליקה לי סוכריית ממתקיא לתוך האוכל שלה!
ישר ידעתי שזה היה ממתקיא.
צחקתי צחוק ענק, והיא התעצבנה עליי והלכה.
גם ככה לא מי יודע מה אהבתי אותה. היא אפילו לא הייתה קוסמת!
למחרת היא קבעה איתי בגינה ואז התחילה לצרוח עליי מול כל האנשים שם...
אוקוורד.........
אני אפילו לא יודע למה פתאום התאהבתי בהרמיוני.
זה היה בזמן שדיברנו, זה באמת היה לא מכוון!
אני רק מקווה, שתבין מתי שהו מה משמעות השרשרת, אם תענוד אותה בבוא הזמן...

הפרק הקודם		הפרק הבא