חלומות בהקיץ

" לילי!" קרא ג'יימס, מחזיק את ידה. "לילי!". לילי הסתובבה. " מה אתה רוצה?" שאלה, נרגזת. " את רוצה-" החל ג'יימס לומר. " לא!" קראה לילי בהחלטיות. " אבל עדיין לא שאלתי!"קרא ג'יימס.

" התכוונת לשאול אם אני רוצה לצאת איתך, והתשובה היא לא, פוטר" היא אמרה נחרצות. " אבל לילי..." התחנן ג'יימס. " אין אבל!" היא קראה. " ביי!". שיערה הג'ינג'י התנפנף מאחוריה כשהסתלקה.

ג'יימס עלה אל חדר המועדון. " ההי, קרניים, מה קרה?" שאל סיריוס למראה הבעת פניו של ג'יימס. " היא לא-" " תן לי לנחש, לילי לא הסכימה לך?" שאל סיריוס. ג'יימס הנהן בראשו באומללות.

" קרניים! היא לא שווה את זה , רד ממנה! היא מתישהו תבין שאתה יותר שווה מסברמאוס, אני בטוח...היא סתם.." הוא עצר את דיבורו כשראה את המבט של ג'יימס " אחת הבנות הכי שוות בהוגוורטס. אבל יש עוד! נו באמת קרניים תתעודד!

וגם אני אישית חושב שמילי יותר שווה..." השלים בחופזה." ברור שאתה חושב שמילי יותר שווה, היא החברה שלך! ולילי כן שווה את זה, רך- כף, היא הבת הכי שווה בהוגוורטס! תבין, רך-כף,

תבין! עכשיו לך, תן לי להיות עצוב לבד, רך כף" ביקש ג'יימס בתחינה. " אני רק ניסיתי לעזור", מילמל סיריוס, " איך שאתה רוצה..." הוא עלה במורד המדרגות.

ג'יימס ישב בכורסא המרופטת האהובה עליו מול האח, שרוי בדיכאון. פעם אחר פעם, חשבה, היא מסרבת לי. למה?? אלוהים! הוא כל כך אוהב אותה, כפי שלא אהב שום בת בחייו.

" פוטר?" נישמע קול מוכר. ג'יימס מיהר להסתובב. הוא ראה את לילי, יפה כמו תמיד, עם שמלה כסופה מנצנצת ונעליים ורודות מבריקות. " מה אתה עושה פה בחצות?" היא שאלה, חשדנית.

 הוא הסתכל בשעון היד שלו והבחין, כי היא צודקת. השעה הייתה חצות. " יכולתי לשאול אותך את אותו הדבר" אמר ג'יימס, וניסה לעלות על פניו חיוך, ללא הצלחה.

היא הסמיקה. " את הולכת לפגוש את סברמאוס, נכון?" שאל. " אל תקרא לו סברמאוס!" זעפה לילי. " וכן, יש לך בעיה עם זה?", שאלה בתוקפנות. " כן" אמר ג'יימס בפשטות. " ואת גם מדריכה, אסור שיתפסו אותך, נכון?".

הצבע אזל מפניה של לילי. " אל תתעסק בעניינים שלא שלך" הפטירה. " לילי" הוא קם. " את מוכנה לצאת איתי?" שאל. הוא החזיק את ידיה וחמימות פשטה בהן. היא רצתה להסכים, אלמלא הייתה עם סוורוס...

" אני חברה של סוורוס" אמרה , והפעם ברכות. היא ראתה את האכזבה בפניו של ג'יימס. " טוב, אז נדבר מתישהו, ג'יימס", היא אמרה במהירות וחמקה מבעד לדיוקן האישה השמנה.

היא קראה לי ג'יימס, חשב. פעם ראשונה. הוא חייך לעצמו ועלה במעלה המדרגות, הולך לישון.

- הפגישה של לילי וסוורוס-

" לילי?" נשמע קול חלוש. "סוו?" שאלה לילי. " כן, זה אני", הוא אמר והתקרב אליה. מממ.... היא מדיפה ריח נהדר, חשב לעצמו. הוא נשק לה על שפתיה, מתפעל מעצם העובדה שהיא שלו, לילי היפה שלו.

הוא חבק אותה, נישק את כל גופה, נישק אותה ארוכות בפה והיה מאושר. " לילי" הוא חייך אליה. " לילי שלי". היא חייכה אליו חיוך קורן.

הם ישבו מתחת לעץ ערבה, לילי משעינה את ראשה בחיקו של סוורוס, והוא מלטף את שיערה באושר. כל כולו קרן, שמח היה.

" סוו, אם יהיו לנו ילדים, איך נקרא להם?" שאלה בחמימות. " בן או בת?" הוא שאל. " גם וגם" היא צחקה. " טוב, אז לבן נקרא ריימונד, ולבת-" , " מגי" השלימה אותו לילי. " מגי וריימונד סנייפ" חייך סנייפ.

" נישמע טוב" אישרה לילי. " את אהבת חיי" אמר סוורוס. " גם אתה, אהוב שליי" חייכה לילי, למרות שבשלב זה נשמעה מהוססת.

למזלה, סוורוס לא שמע את ההיסוס בקולה. לילי הציצה בשעונה. " טוב, סוו, אני חייבת לזוז, מצטערת". " למה?" הוא התעצב. " מה השעה?" . " שתיים" חייכה לילי בעצב. " אז מחר באותה שעה?" שאל.

" ברור!" קראה לילי. הוא נישק אותה בלהט ארוכות, אבל אז הם נפרדו איש מרעהו.

באותו רגע, ג'יימס פוטר התעורר בבהלה.

---------------------------------------------------------------------------------------------

פאפניק ראשון אז תגובות???

		הפרק הבא