|
"את באה?" לואי שאל את אלינור.
"כן, כן, אני רק מסיימת לכתוב את זה... הנה, סיימתי! אני באה." אלינור ולואי יצאו מביתם ונעלו את הדלת.
כעבור חצי שעה של הליכה לואי הכריז: "הנה זה. הגענו."
"יש, סוף סוף! אני כל כך רעבה..." אלינור צחקקה.
"גם אני... קדימה, בואי נתפוס שולחן." אמר לואי ונישק את אלינור. (הם זוג, כן? אז אל תצפו לנשיקה על הלחי).
"יש לי הרגשה שפפראצי תפסו אותנו..." אלינור לחשה.
"אלינור נו, אל תדאגי. מקסימום כולם ידעו איזה חברה מדהימה יש לי, וזה הכל." אמר לואי.
"תודה!" אלינור צחקקה, מסמיקה מעט. הם התנשקו במהירות שוב. לאחר כמה דקות האוכל הגיע.
הם התחילו לטרוף אותו מרוב שהיו רעבים.
"יאמי!!"
"כן, זה נראה שטעים לך לפי הפרצוף שלך... את לא יודעת איך את נראית!" לואי צחק. "אני חייב לצלם אותך... תראי." הוא הראה לה את התמונה.
"וואי, אני נראית נורא..." היא מלמלה, מביטה בתמונה של עצמה.
"נו, את תמשיכי לרדת על עצמך?" לואי שאל.
"כן, עד שאני אחזור הביתה." אלינור ענתה, מצחקקת.
"טוב, בהצלחה עם זה."
"תודה..." היא גיחכה.
"בבקשה! כל הברכות שבעולם ליום הולדת המדהים שלך. מזל טוב," הוא אמר בחיוך.
"תודה, מאמי!" אלינור צחקקה, ושניהם חייכו והמשיכו לאכול. כשהם סיימו ויצאו, חיכה ללואי גל של מעריצות מחוץ למסעדה. הוא הצליח לחתום לכולם ועדיין להישאר בפוקוס, כי הוא היה חייב להיות ערני, לקחת אותה למקום הבא, סיבוב בפארק. הם הגיעו לפארק כעבור כמה דקות והתחילו לדבר. "אז את בת 20, הא? איך טס הזמן...."
"כן... הייתה שנה מדהימה."
"הייתה?" לואי שאל בהפתעה.
"ועוד יהיו, אתה לא נותן לי אף פעם לסיים את המשפט. בגלל זה יש לך שאלות." אלינור אמרה.
"אני יודע, כי אני סקרן מה את הולכת להגיד. אני אוהב לשמוע אותך מדברת. יש לך דיבור חמוד." "תודה, לו."
"You are welcome every day, every hour, every muinite, every seacond." לואי אמר.
הם חייכו אחד אל השני והתחבקו. לא היה להם אכפת מכלום, הם אחד עם השני עכשיו. לואי התנתק מהחיבוק ונשק לשפתיה של אלינור בחיוך. היא החזירה נשיקה, מלטפת את שיערו. הוא חיבק אותה, ממשיך לנשק אותה. הם נשארו ככה לקצת. כעבור כמה דקות התנתקו.
"זה היה יום הולדת חמוד וכיפי.." אלינור חייכה, אוחזת בידו של לואי והם המשיכו ללכת.
"גם לי, אפילו שזה לא היום הולדת שלי..." לואי גיחך.
"חכה חכה מה יהיה לך ביומהולדת שלך..." אלינור צחקקה.
הם המשיכו והמשיכו, ופתאום הם ראו את הארי, טיילור, ליאם, סופיה, זאיין, פרי ונייל לבדו. חברה שלו בחו"ל.
"או מיי גוד! פרי! אני מעריצה ענקית של ליטל מיקס!"
"תודה..." אמרה פרי. "אני אמסור."
אלינור חייכה.
"היי לו. מה קורה? אלינורי, מזל טוב!" הארי אמר בחיוך.
"תודה, הארי." אלינור אמרה.
"היי," לואי אמר, "אתה בסדר היום?"
"כן, בסדר גמור." והסתכל על אלינור. והסתכל עליהם שוב.
"מזל טוב אלינורי!" אמרו כולם ביחד.
"תודה!" אלינור הסמיקה מעט. "לאן אתם הולכים?" היא שאלה.
זאיין ענה: "סתם לטייל, ופתאום ראינו אתכם. בואו, תצטרפו."
וכולם הלכו יד ביד (הזוגות, כן?), לכל אורך הפארק. צחקו, דיברו, שרו.
"היה מדהים, נכון?" הארי אמר, והסתכל על טיילור. טיילור חייכה.
"כן, נכון." ענו ביחד איתה גם לואי ואלינור.
"טוב, הולכים הביתה? אני עייף... ומחר אנחנו מתכננים יום ארוך..." אמר זאיין. פרי הסכימה איתו על ידי הנהון.
"קדימה בואו," והם קמו מהדשא.
"הולכים." אמר נייל. "מה אתה קופץ? פצצת אנרגיה..." לואי התלוצץ. כולם צחקו. אפילו נייל. הוא לא נעלב בקלות... הוא מת על הדברים האלה...
"לא, פשוט נזכרתי באודישן שלי באקס פקטור... אני פתאום קולט שזה היה לפני כל כך הרבה זמן... נהנתי..." נייל דיבר בקול של נוסטלגיה.
"כן, גם אני נזכר עכשיו... וואי!" הארי אמר. "היה ענק! היה כיף! היה מדהים! היה מגניב!" הוא צחקק.
"ביי!" הם צעקו אחד לשני וכל אחד פנה לכיוון הבית שלו. לואי ואלינור המשיכו ביחד.
"אלינור, אז איך היה היום?" שאל אותה לואי.
"היה מדהים לואי. תודה רבה. על הכל. זה היום הולדת המדהים ביותר שהיה לי אי פעם. תודה." "מכל הלב, באמת. אני באמת אוהב אותך.. אני מוכן לעשות הכל בשבילך..."
"גם אני בשבילך. אני מתה עליך, אתה חבר מדהים. מדהים, מדהים, מדהים." היא נישקה את לחיו. "ביי!"
"ביי!" כל אחד חייך לעצמו, והם נפרדו לדרכם. אלינור לבית שלה, ולואי לבית שלו.
~*~
מאיה, The Hate, ביטאה. XD
ת"ב?
|
0 חרמשים
(1) 1 דירגו
כותב: 
באמת שרציתי לקרוא כי אני ממש אוהבת את וואן די אבל נכנסתי לכאן וראיתי שחור את יכולה בבקשה בשביל להקל על הקריאה לחלק לפסקאות כי אני לא ממש מצליחה לקרוא את זה כשזה פסקה אחת גדולה וצפופה סורי ממש רציתי לקרוא
