תערובת רגשות

ויתור זכויות: כל הזכויות שמורות לגיי. קיי. רולינג.

-----

כמיהה. ברגע שאחותה הצעירה קיבלה את המכתב היא הרגישה את הרגש הזה. רגש חדש ולא מוכר. אבל הכמיהה היא רגש מבלבל, מבלבל מאוד. הכמיהה עיוורה אותה, והיא הייתה מספיק טיפשה כדי להתעוור.

במבט לאחור היא לא הבינה איך כמהה לזה, איך רצתה כל-כך להיות כמו אחותה, להיות מכשפה. אבל אז היא רצתה להיות מכשפה, מאוד רצתה. היא רצתה הרבה דברים. עכשיו פחות, אבל עדיין רצתה.

קינאה. זה היה הרגש הבא שהיא הרגישה. היא קינאה באחותה, על הדברים שיכלה לעשות, על ההערכה של ההורים ללילי. כמה שהיא קינאה!

המכתבים שאחותה שלחה להם, באמצעות ינשופים, רק העצימו את הקינאה והזינה אותה. מכתבים ארורים. שני מכתבים, אחד להורים ואחד בשבילה, פעמיים בשבוע. במכתבים לילי סיפרה על הוגוורסט, בית גריפינדור שאליו התמיינה, על הלימודים, על הקסמים שהצליחה לבצע ועל השיקויים שרקחה נכון. היא פירטה לאורך מכתב שלם איך למדו להרחיף נוצות – לילי כתבה שהיא הצליחה להרחיף את הנוצה בניסיון הראשון, ושפרופסור פליטיק הוסיף עשר נקודות גריפינדור על ההצלחה שלה. פטוניה השליכה את המכתב אחרי שקראה את זה ובכתה במשך שעה, כשפניה טמונות בכרית.

כעס. הוא היה הבא בתור. הכעס לא החליף את הקינאה, להפך, הוא שימר אותה. הוא נולד מתוכה. אחרי שבא הכעס היא הפסיקה לענות על המכתבים של לילי, אבל אז לילי הגיעה הביתה, לחופשת חג המולד, והכעס גבר.

חג המולד חלף עבר, החודשים חלפו והכעס המשיך לגבור. פטוניה קראה את המכתבים של לילי, היא לא יכלה להפסיק, למרות שניסתה. אחרי שקראה אותם היא הייתה זורקת אותם לאש, כשההורים לא רואים.

חג הפסחא הגיע. לילי הגיעה שוב הביתה, מאושרת מתמיד. היא הייתה כל הזמן שמחה, הפעמים היחידות שנראה בה רגש אחר היו כאשר דיברה על ג'יימס פוטר, קוסם בגילה שלמד גם גריפינדור. ג'יימס פוטר היה שחצן ומעצבן לפי דעתה של לילי. פטוניה האמינה לה. במהלך החופשה היא ניסתה להתרחק מלילי כמה שיותר, אבל זה לא פעל, בגלל ההורים. החופשה נגמרה ולילי חזרה להוגוורסט.

החודשים חלפו. לילי המשיכה ללמוד קסמים, ופטוניה המשיכה ללמוד חשבון וספרות.

שנאה. הרגש הבא ברשימה. השנאה הצטרפה אל הכעס, מדחיקה לאט, לאט את הקנאה. כשהשנה נגמרה, שתי הבנות קיבלנו תעודות, והביאו אותן הביתה. אבל ההורים לא הביטו בתעודה של פטוניה, רק בתעודה של לילי. במהלך החופש פטוניה התרחקה מלילי, היא בילתה את כל זמנה עם חברותיה, בעוד לילי מבלה עם ידיה הקוסם, סוורוס סנייפ. פטוניה שנאה אותו.

השנים חלפו. פטוניה ולילי התרחקו זו מזו. פטוניה יצאה עם ורנון דרסלי. לילי יצאה עם מי שסירבה לו במשך ארבע שנים – ג'יימס פוטר.

פטוניה התחתנה עם ורנון דרסלי, ושינתה את שמה ל- פטוניה דרסלי. כמה שמחה להיפטר מהשם אוונס, הקושר אותה אל אחותה.

לילי התחתנה עם ג'יימס פוטר. פטוניה לא באה לחתונה, למרות שקיבלה הזמנה.

ההורים נפטרו, ופטוניה הלכה להלוויה, עם בטן גדולה, שם פגשה את לילי ואת פוטר. גם ללילי הייתה בטן, קטנה משל פטוניה. בסוף ההלוויה ניגשה לילי אל פטוניה. זו מיהרה להתרחק, וניגשה אל ורנון כדי לנסוע משם, בעודה מקווה לא לפגוש לעולם את הילד של לילי. תקוותה של פטוניה לא התגשמה. כעבור שנה וחצי פטוניה יצאה בבוקר קריר החוצה, לקחת את העיתון, ונתקלה בחבילת שמיכות. בתוך השמיכות היה תינוק, ולידו היה מונח מכתב. פטוניה קראה את המכתב ותערובת הרגשות הישנה שבה והכתה בה.

הקנאה, הכעס, השנאה והכמיהה חזרו בבת אחת, מציפים וגודשים אותה. פטוניה פלטה אנחה, והתכופפה כדי להרים את התינוק. בדיוק כשחשבה שנפטרה מכל הרגשות, כולם חזרו. היא תאלץ לחיות איתם, היא הבינה. לחיות עם תערובת הרגשות הזו, שכל פעם נוסף אליה רגש נוסף.

-------------

תגובות בונות?