החיים במבט לאחור

פיטר פטיגור, הידוע בכינויו זנב תולע, מוצא את עצמו מביט בסרט- חייו, וחושב על מעשיו.

כותב: שירנכהן12
הגולש כתב 12 פאנפיקים.

פרק מספר 1 - צפיות: 2382

פרק:

דירוג הפאנפיק: G - פאנדום: הארי פוטר - זאנר: סיפורי חרטה - שיפ: לילי אוונס+ג'יימס פוטר ועוד כמה זוגות רקע שלא ממש מוזכרים. - פורסם ב: 28.11.2013 - עודכן: 29.08.2014

המלץ!

ID : 4885

גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -

הפאנפיק ננטש

-הוגוורטס, שנתו הראשונה של פיטר פטיגרו-
"קדימה, פטיגרו, נראה אותך" לגלג סיריוס.
פיטר פטיגרו, בן ה-11, היה רגיל ללגלוגים מכיון חבריו.
הוא היה הפשוט שבחבורה- ג'יימס היה ה"מנהיג", סיריוס ה"סגן" של ג'יימס
ורמוס היה פשוט בעל יותא מזל ממפטיגרו, שהתשלב מאוחר למדיי, והיה מושא ללעג בחבורה.
"אני יכול" אמר פטיגרו. הוא ידע שחסר לו האומץ, אבל לא רצה שחבריו יצחקו עליו בשבועות הקרובים.
"לוקומוטור מוקטיס" אמר פטיגרו בחשש....

"דיי!" צעק פטיגרו. הוא התחנן מהשטן שיפסיק את הסרט על חייו.
זה העליב אותו, זה פגע בו כמו חץ. התקופה ההיא...
חשב, למרות שמתים לא יכולים ממש לחשוב.
הוא זכר את ג'ימס, והיה עצוב מכך שבגללו הוא מת.
הוא התגעגע אל ג'יימס.
ולילי... היא היתה היחידה שהבינה אותו, היחידה שעוד היה לה אכפת,
היחידה...
פיטר ידע שהוא עומד להשבר.

"לוקומוטור מוקטיס" אמר פטיגרו בחשש, מכון את שרביטו אל סוורוס סנייפ.
רגליים של סנייפ נעצרו. הוא לא הצליח להזיז אותן.
"דיי!" קראה לפתע ילדה ג'ינג'ית, "אתם מכאיבים לו! ג'יימס!" היא אמרה.
"זה לא אני" אמר ג'יימס. "זה פיטר".
"פיטר?" אמרה הנערה. היא הסתובבה אליו. "ממך לא ציפיתי!" היא קראה בזעם.
"זה סיריוס" אמר פיטר, מפוחד. "הוא- הוא אמר שאין לי אומץ ו..."
"אז לא היית עושה את זה!" אמרה הילדה, והלכה משם בזעם כבוש,
אך לא לפני שביטלה את נעילת הרגליים שהוטלה על סנייפ. "לא!" קרא פטיגרו. הוא הביט בילדה. "לילי" אמר בשקט.
"דיי!" המשיך להתחנן, אך לא קיבל את מבוקשו.
הוא התחרט עד עמקי נשמתו, וכל רגע בו צפה בחייו הכאיב לו.
הוא ידע שזה בכוונה. הוא ידע שמראים לו קטעים מהשנים בהן
לילי וג'ימס היו בחיים בכוונה, כדי להכאיב לו. הוא לא האמין שיכול להיות
גרוע יותר. הסרט המשיך, ופיטר ידע שהעינוים לא יפסקו על פי מבוקשו.
רק אחר יכול להציל אותו. *****************
מקווה שאהבתם!
-שירן