הרמוניה

המקום בו מתרחש הסיפור הוא בעולם קיימים שלושה גזעים: אלפים, בני אדם ומלודיים.
האלפים הם גזע שדומה מאוד לבני האדם. הם בעלי אוזניים מחודדות, יופי פראי וחינניות. הם מסוגלים לעשות קסמים. הם חיים עד כגיל 150.
המלודיים, הם גזע שקשור מאוד למוסיקה. הם יוצרים כלי נגינה מדהימים, שירתם נפלאה והם מסוגלים לעשות קסמים שקשורים למוסיקה. הם יפהיפיים, חינניים וחיים ביער לרוב. לכל אחד מהם יש כישרון אחד מיוחד שאינו קשור למוסיקה. אורך חייהם הוא כשל בני האדם.

הכל מובן? אם לא, תוכלו לשאול בתגובות......

אגב, כל הזכויות שמורות לי.

פרק ראשון- המלודית

איילה דילגה בין חלוקי הנחל ששכנו על החול הרך.

ארבע רגליה הקטנות שקעו מעט בגרגירים הזהובים שנשקו לגלי הטורקיז, שהתנפצו בקול רשרוש על הסלעים.

האיילה זקפה את אוזניה בחדות. היא פסעה כמה צעדים לכיוון צפון מערב, והטתה את ראשה לכיוון המים. צליל חרישי, אלוהי, הלך והתחזק. קולות סופרן, בס ואלט התנגנו והשתלבו להרמוניה מושלמת.

מעל לקו המים היה מעגל גדול של אבן- מעין מערה עם פתח מעל למים. המערה הייתה אטומה לחלוטין למים, אף ששכנה בתוך הים. כארבעה מטרים מתחת לפתח המערה, ישבה נערה. שערה היה חום שוקולד, עיניה היו ירוקות, עורה היה בהיר וגופה היה רזה.

האיילה קפצה בקפיצה ארוכה לתוך הבור. שרירי רגליה נמתחו בתנועה גלית, והיא נפלה היישר לחיקי הנערה.

הנערה הפסיקה לשיר בהפתעה, והצלילים גוועו על לשונה.היא תפסה את האיילה בעודה באויר וליטפה אותה בעדינות.

כעבור כחצי שעה, הנערה קמה. היא הייתה מלודית, כמובן- עורה הבהיר ועיניה הירוקות העידו על כך. היא טיפסה אל מחוץ לבור, נושאת את האיילה איתה. כשהגיעו לחוף, הנערה שחררה את האיילה והאיילה קפצה מזרועותיה. "רוצי, קטנטונת," לחשה הנערה בקול חרישי. היא פסעה במהירות לאורך החוף, ואחרי כמאה מטרים פנתה לכיוון הנוגד לים. היא החלה לרוץ במהירות. היא הגיעה ליער, והאטה. כעבור כחמש דקות היא הגיעה לקרחת יער.

בקרחת היער היו בתים עשויים מעץ וצדפים, גנים מלאים בפרחים יפהיפיים ועצים גבוהים שהגיעו לגובה של עשרות מטרים.

הנערה הגיעה לבקתה משובצת פנינים וצדפים, הקישה על הדלת ונכנסה פנימה.

על מיטה רעועה מעץ שכבה מלודית, כבת 40.

הנערה התקרבה למיטה בזהירות וסגרה בשקט את הדלת מאחוריה.

"אמא? את בסדר?" שאלה הנערה את האישה ששכבה על המיטה.

הדמות לא נעה.

תגובות?

		הפרק הבא