אחד באפריל

כמה הערות לפני הקריאה:

1. אני יודעת שהרעיון הזוי, תתמודדו

2. הפיק מתקיים בשנתם השישית של לילי וג'יימס.

3.הפיק מבוסס על זה שלילי כבר לא שונאת את ג'יימס כמו שהיא שנאה אותו פעם מאז שסוורוס קרא לה בוצדמית.

4.לפי הפיק בשנים הקודמות חברותיה של לילי עשו לה מתיחות לא כל כך נעימות ולכן יש לה מניע להחזיר להן במתיחה מפתיעה.

5. נא להשתדל לכתוב ת"ב ולא לכתוב שהפיק הזוי, אני יודעת את זה. XD

תהנו!

אני חייבת למתוח אותן בצורה טובה השנה. חשבה ליליאן אוונס, גריפינדורית ומדריכה משנה שישית. היא התעוררה לפני חמש דקות בלבד ולא שמחה למצוא מול פניה עכביש ענקי ומגעיל. מתיחת ליל כל הקדושים מאוחרת של חברותיה. היא הייתה צריכה לדעת שהן מתכננות משהו כשהן לא מתחו אותה ביום עצמו... אבל עכשיו כבר מאוחר מידי. היא קמה ממיטתה, מתעלמת מצחוקן של חברותיה, והחלה להתארגן ליום הלימודים. לפחות היא לא צריכה להעיר אותן. עד מהרה הצטרפו אליה מישל ואמילי מול המראה, מדווחות שקלייר וקייסי ירדו לאולם הגדול לאכול ארוחת בוקר. לילי עזבה אותן כעבור דקה, משום שהתחילו לדבר על המתיחה, והחליטה לבדוק בלוח השנה מתי יוצא האחד באפריל. כדי שתוכל למתוח אותן בצורה טובה. לשמחתה הרבה הוא לא נפל על חופשת הפסחא, אלא יום לפני החזרה הביתה לחופשה. היא מחייכת ויורדת לאולם הגדול, ראשה עסוק במחשבות נקמה.

הטקס הקבוע של ג'יימס פוטר: "תצאי איתי, אוונס?" מגיע גם הוא באמצע ארוחת הבוקר שלה, והיא מסרבת כמו תמיד. "אולי אני לא מעדיפה את הדיונון הענק עליך אבל אני עדיין לא רוצה לצאת איתך." פוטר מחייך אליה ומשיב "זו התחלה טובה. אולי תסכימי היום בערב." ומעביר את ידו בשערו. לילי מגלגלת עיינים.

בדרכה למגדל גריפינדור לפני ארוחת הצהריים כדי לשים את דבריה בחדרה עולה בראשה הרעיון, אבל פוטר עובר לידה והרעיון נשכח ממנה כשהיא שמה לב שהוא נראה טוב. לילי מבינה, בזעזוע, למה הרבה בנות אוהבות את ג'יימס פוטר בעל עיני השקד החומות והשיער השחור המבולגן. ההבנה גורמת לה, להפתעתה, להעריך את העובדה שהוא רודף אחריה זה השנה השלישית ברציפות. היא ממהרת לארוחת הצהריים לפני שהמחשבות על פוטר ישגעו אותה.

הרעיון שלה עולה במוחה שוב רק כשג'יימס פוטר מציע לה לצאת איתו בארוחת הערב. למזלה הוא יוצא מהאולם לבד, בדיוק כשהיא מסיימת לאכול, והיא יוצאת אחריו.

"פוטר!" היא קוראת כשהם נמצאים לבד במעבר סודי. היא רואה את ההפתעה בעיניו.

"החלטת שאת בכל זאת רוצה לצאת איתי?" הוא שואל בשעשוע. פתאום נראה לה טיפשי שהיא לא שקלה את הרעיון וחשבה עליו פעם שניה, אבל עכשיו כבר אין דרך חזרה.

"אני צריכה עזרה ממך." היא יכלה לנסח את זה יותר טוב... לא נורא. פוטר נראה מופתע עוד יותר.

"אוונס? את בטוחה שאת מרגישה טוב?"

"ל-כן. פשוט..." היא מתחילה להסביר לו את הרעיון שלה, נבוכה יותר ויותר מרגע לרגע.

"אז, אם הבנתי נכון, את רוצה שאני אעזור לך למתוח את החברות שלך באחד באפריל שאנחנו ביחד, אבל צריך לעשות לזה הכנות חודש וחצי לפני כדי שיהיה לזה בסיס?" עיניו החומות נוצצות מאחורי משקפיו.

"הבנת נכון." עכשיו היא מתחרטת שהיא פנתה אליו בכלל.

"אני מסכים." התשובה שלו מפתיעה ומבלבלת את לילי, ואז היא נזכרת. הוא מאוהב בה! ברור שהוא יסכים.

"אבל," לפוטר יש חיוך זדוני מדאיג במיוחד "את עוזרת לי במתיחת האחד באפריל שלי ל..." היא יודעת שהוא משתהה במיוחד כדי להרגיז אותה "לסליתרנים." לילי מגלה שהיא עצרה את נשימתה ונושפת בהקלה.

"זה לא יהיה נורא." יש לה חיוך על הפנים אבל בפנים היא חושבת, אוי לא. "להתראות, פוטר." היא מסתלקת בנפנוף שער אדום, אבל מספיקה לשמוע את פוטר קורא "אנחנו עוד נהיה זוג, אוונס!" היא מסמיקה מעט, משום שהיא יודעת שהיא כן מעט מחבבת אותו (למרות שאין לה מושג מתי זה קרה) וממשיכה ללכת, ללא שום מושג שפוטר צודק במאה ועשרה אחוזים. בראשה ישנן רק מחשבות על שיעורי בית ומתיחת אחד באפריל, היא מכחישה לגמרי זוג עייני שקד חומות הנמצאות במחשבותיה.

ת"ב?

		הפרק הבא