היי סקול קורטצ'י הסיפור

אקירה התקדם לתוך הבניין הגדול ואני אחריו. הרצפה היתה עשויה מעץ בצבע בז' והיקירות היו לבנים כסיד. כל כמה פעמים ראיתי דלת שכנראה מובילה לאחת הכיתות. פה ושם הי חלונות עם תריסים בצבע בז' שהיו פתוחים לרווחה, קרני השמש הראשונות נכנסו דרך החלון והאירו את פני המסדרון האפלולי. אקירה תמרן בין הפניות והמסדרונות הרבים עד שהגענו לגרם מדרגות המובילות לקומה השנייה של הבניין.
הקומה השנייה היתה זהה לראשונה למעט הנוף שנשקף מן החלונות. נכנסו לחדר השלישי מצד שמאל שעליו היה כתוב באותיות מסולסלות בצבע ירוק לימון 'משרד המנהל'. החדרה היה מלבני וקטן. אקירה נעמד מאחורי שולחן כתיבה שחור שעליו היה מסך מחשב שפנה לכיוונו. ופתח את אחת המגרות שלו. הוא הוציא דף נייר חלק ופנה לכיוון המדפסת עמדה בקצה השני של החדר. "אני הולך להדפיס לך את מערכת השעות של שנה א' ." אמר אקירה בקולו העבה והכניס את הדף לפתח הנייר במדפסת. בזמן שהמדפסת הדפיסה את המערכת הוא פנה למגרה אחרת בשולחן הכתיבה והוציא מפתח כסף שאליו מחוברת תווית שעליה כתוב 137.
"זה המפתח לחדר שלך." אמר והשיט לי את מערכת השעות. "הלימודים מתחילים בשעה שמונה ורבע ונגמרים בשתיים עשרים וחמש. אתה יכול לגשת לקפיטריה במשך ארבע פעמים ביום לארוחת צהריים, ערב ובוקר. אם פספסת אחת הארוחות אתה יכול להשלים אותה בגלל ההרשאה הרביעית. אחרי שהלימודים נגמרים תוכל ללכת לכיתה שבה עושים את שיעורי הבית אם לא תבחר באחת מהפעיליות האחרות האפשרויות.
אני כבר מת לשחות ולגלוש בסקייט פארק. אני מקווה שאני עוד אספיק לפני הלימודים. אבל אקירה כאילו קרא את מחשבותיי ואמר "אתה לא תלמד היום, זה יום ההתאקלמות שלך." אמר וחייך חיוך קטן. "אנחנו נמצאים בתוך בית הספר. פה נמצאים כיתות הלימוד, המזכירות והמשרדים. שתצא מבית הספר דרך היציאה האחורית אתה תראה שלושה מבנים, אחד הוא המזנון, השני הוא חדרי המעונות שגודלו קטן קצת יותר מבית הספר ואולם הספורט." אמר וכחכח רגע בגרונו, "אם אתה רוצה אעשה לך סיור, אבל רוב התלמידים מעדיפים ש-"
"כן, אני אשמח" חייכתי. שמתי את המפתח לחדר בכיסי ושאלתי "אנחנו יכולים ללכת למעונות קודם? אני כבר רוצה להניח את המזוודות."
"כן, כמובן" השיב אקירה ופתח את הדלת. הסתכלתי במערכת השעות.
כבר השתוקקתי לנסות את שיעורי הלחימה והספורט... בנתיים כבר הגענו ליציאה האחורית ולעני נגלו שלושה מבנים: אחד היה מבנה בעל קומה אחת כולו היה לבן כסיד ולא היו בו כלל חלונות. מעל הדלת היה כתוב 'מזנון'.
השני היה מבנה קטן רק במעט מבית הספר בעל שלוש קומות לפחות. כל כמה מטרים היה משובץ עליו חלון ומעל הדלת היה כתוב בכתב גדול ומרובע 'מעונות'. למבנה השלישי היה גררם מדרגת קטן שהוביל לדלת הכניסה ולידו עמד מגרש גדול. רצפת המגרש הייתה עשויה אספלט ומעל כל שער שעמד בפינותיו היה גם סל. עקבתי אחרי אקירה לכיוון המעונות.
המעונות היו שונים מבית הספר הרצפות היו עשויות שיש וכל כמה מטרים עמדה דלת. לא היו בתוך המבנה עיקולים או פניות למעט המקרה שנגמרה שורה של חדרים. על כל דלת היה מספר. אחרי שתי שורות ראיתי גרם מדרגות גדול שהוביל לקומה השנייה. בזמן שעלינו במדרגות הבטתי בשעוני. השעה היתה שש וחצי. בשורה הראשונה של הקומה השנייה היה המספר 101 והחדר האחרון בשורה היה החדר שלי, 137. לפתע התחלתי לשמוע צפצוף מוזר ואקירה הושיט יד אל כיסו והוציא מכשיר פלאפון בצבע כחול כהה. "הלו? כן, אני מיד מגיע." אמר אקירה ונתק את המכשיר. "אני מצטער אבל אני חייב ללכת. תסדר לבד נכון?" אמר, ובלי לחכות לתשובה רץ ונעלם במדרגות.
הנחתי את המזוודות ליד דלת החדר וכשהוצאתי את המפתח מכיסי שמעתי יללה מרדה ורצו לעברי חתול שחור לא גדול במיוחד שרודף אחרי עכבר לבן קטן. החתול תפס את העכבר בכפותיו והתכוון לבלוע את העכבר. אם לא הייתי שולף את העכבר שנייה לפני אז זה באמת היה קורה. "לך תאכל משהו אחר!" אמרתי רקעתי ברגלי החתול נהם לעברי והתרחק זנב מורם.
העכבר רעד בכף ידי. "אל תדאג, הוא לא יחזור לפה" אמרתי לעברו אך הוא עדיין רעד. "אפילו יש ללי שם בשבילך." אמרתי ונגעתי בו באצבעי."אני אקרא לך פל. כי אתה לבן כמו קמח" אמרתי ודחסתי את המפתח בחור הנעול של חדר 137. פתחתי את הדלת . על רצפת החדר היה שטיח בצבע חום ושולחן כתיב עמוס בספרים. שלוש מיטות עמדו עליו אחת ליד השנייה. על אחת מהן שכב נער בערך בן גילי בעל שיער ארוך בצבע חום נושק לבורדו. הוא היה לבוש רק בתחתונים והוא ישן שיה עמוקה.
הבטתי בספרים. עליהם היה כתוב בכתב לא יפה במיוחד רכושו הפרטי של רנג'י. העכבר עוד היה ביד שלי. הוא החל להסתובב במעגלים, מה שגרם לי להפיל את המזוודה על הנער שמו רנג'י. הוא שפשף את עיניו במרץ הסתכל עלי במבט של 'מי אתה ומה אתה עושה פה.'. הוא הסתכל על היד שלי ומבטו התקבע על פלו. ולפי דעתי צעקתו נשמעה לפחות עד מבנה בית הספר "אני שונא עכברים!!!".

הפרק הקודם		הפרק הבא