פשוט לא ייאמן

קוראים לי אמה ווינגן ואני עוד מעט בת 14.

אני גרה עם סבתי המשוגעת ועכבר המחמד שלה סקאברס מאז שאני זוכרת את עצמי.

איבדתי את הוריי בגיל שנתיים כשהם נהרגו בתאונת דרכים. מאז אני גרה עם סבתא שלי , המשוגעת.

אם אתם תוהים למה היא משוגעת אז ובכן , בגיל 6 היא ניסתה לשכנע אותי לקפוץ מהגג מפני שהייתה בטוחה שאני אצליח להנצל בדרך פלא ,בגלל הכישורים שלי או איך שהיא לא קראה לזה.

סרבתי לעשות זאת ואז היא גררה אותי לגג וצעקה עליי שאקפוץ משם , אבל סרבתי שוב. היא התחילה לצעוק ולטלטל את ידיה לכל כיוון ובסופו של דבר דחפה אותי מהגג של הקומה השלישית.

הייתי בטוחה שאני עומדת למות , דמיינתי את עצמי פוגעת באדמה , אבל אז , כמטר מהאדמה מצאתי את עצמי שוב על הגג של הקומה השלישית ואת סקאבארס מסתכל עליי.

התחלתי לצעוק על סבתא שלי , אבל היא רק חייכה והכניסה אותי הביתה שם חיכה לי שוקו חם. 

כעבור שנה בגיל 7 היא הוציאה אותי מבית הספר בטענה שטוב לי יותר להשאר בבית.

מאז,  היא לא נתנה לאנשים להכנס הביתה. פעם בבכמה שבועות היא מכריחה אותי לעשות דברים משוגעים כמו לקפוץ לכביש הראשי , לגזור את כל השיער שלי , לשרוף בגדים ועוד כל מיני דברים משוגעים.

אבל משום מה אחרי שממש כעסתי הכול חזר להיות בסדר.

הדבר היחיד שניחם אותי היה ספרים.

זה היה כמו לקפוץ לעולם אחר, להיכנס לעולם של נסיכות  ודרקונים, מכשפות וקוסמים ולהיות מיוחדת, חשובה , גיבורה.... הספר האהוב עליי היה הארי פוטר.

הוגוורטס נשמעה כמקום מושלם לחיות בו , עולם של קסמים.

החלום שלי היה להיות מכשפה וללמוד בהוגוורטס.

אבל, עברתי את גיל 11 ושום מכתב בדיו ירוקה לא הגיעה לפתח ביתי.

הרגשתי שבורה ומאוכזבת.

כל חלומותיי התנפצו ולא היה לי למה לצפות יותר.

עברו כמעט שלוש שנים עד שביולי חודש לפני יום הולדתי ה-14 מכתב חיכה לי בפתח הבית.

מכתב בדיו ירוקה.

פתחתי את המכתב וקראתי את הכתוב בו.

כמעט התמוטטתי כשקראתי את הכתוב.

במכתב היה כתוב: "העלמה ווינגן היקרה,  

אנו שמחים להודיעך שנשמר עבורך מקום בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות.

מצורפת בזאת רשימת הספרים והציוד הנחוץ.

שנת הלימודים מתחילה ב-1 בספטמבר. אנא שלחי ינשופך לא יאוחר מה-31 ביולי.

              בכבוד רב, 

                             מינרוה מקגונגל

                             סגנית המנהל"

ה-31 ביולי? תהיתי.

רגע, זה היום! קראתי ברגש.