הרמיוני גריינג'ר- חייה

"היום יום הולדת, היום יום הולדת להרמיוני!" שרה אמה בשמחה והרמיוני גריינג'ר חייכה ופתחה את המתנה שהוריה הביאו לה

"ספר!" קראה ואורו פניה "וזה הספר שאני רציתי מזמן! ההצהרה! מאת ג'מה מלי!"

אמה פרצה בצחוק "הרמיוני, את הילדה הכי מוזרה ששמעתי בחיים"

הילדה הנזופה עשתה פרצוף נעלב "אבל אני אוהבת ספרים!"

אמה נענעה את ראשה "אבל, הרמיוני, את מכירה עוד שקוראים ספרים מתוך הנאה?"

היא הנהנה "כן," היא אמרה "רוז סטריאן אוהבת לקרוא!" 

"זה לא נכון, הוריה מכריחים אותה לקרוא"

הרמיוני חייכה "אז אני מוזרה!"

"וזה לא הדבר הכי נעים שיש" הוסיפה אמה והנמיכה את קולה "אם לא יודעים מה זה אומר"

*******************************************************

הרמיוני נשפה בחוזקה על נרות העוגה, אך אף נר לא נכבה.

היא נשפה חזק יותר, אך עדיין, אף נר לא נכבה.

היא נשפה חלש יותר כששמעה ליחשושי צחוק מקרב חבריה,

הנרות נכבו "הלוואי שאני אהיה משהו מיוחד" חשבה הרמיוני בליבה.

אמה החלה לחתוך את העוגה "לא!" עצרה אותה הרמיוני, ואמה הביטה בה, לא מבינה

"העוגה לא תהיה שווה אם תחתכי אותה כך!" הרמיוני הראתה לה איך לחתוך "מדויק"

הרמיוני ורוז סטיואן החלו לדבר.

"ראית בחדשות מה קרה?" החלה רוז לדבר, הרמיוני ידעה, בהחלט "'פרצו לכספת 713 ב בנק השמור ביותר בעולם'?,

לזה את מתכוונת?" רוז הייתה המומה כאשר הרמיוני החלה לדקלם, מילה אחר מילה, את מה שאמרו אתמול בחדשות

"והיה גם את ה'אין סוף' ינשופים שעפו מעל לונדון, ואת האנשים עם הגלימות הירוקות כאיזמרגד, ואת אלה עם הכחולות הבוהקות"

אין ספק, שמשהו מוזר מתרחש כאן.

		הפרק הבא