החולצה הירוקה

יצא לי קצר הפעם, אבל זה מעביר את המסר שהתכוונתי אליו. תהנו :)

אזהרה: פאנפיק זה כולל סלאש (מערכת יחסים בין שני גברים)!

רעש פתאומי העיר את דראקו משנתו. הוא פקח עין מנומנמת והצליח לראות את הארי מתכופף ומרים את הקלסר שנפל לו. 
הארי חייך אליו בהתנצלות. "סליחה, זה נפל לי. לא התכוונתי להעיר אותך."
דראקו הנהן בישנוניות ועצם שוב את עיניו. השעה הייתה מוקדמת מכדי לכעוס. ומעבר לכך, איך הוא יכול לכעוס על הארי, שנראה מתוק כל כך בחולצה הירוקה-
דראקו פקח את עיניו מיידית. כן, הוא לא טעה. "לעזאזל איתך, פוטר!"
הארי קפץ בבהלה לשמע הקול. "כבר אמרתי שאני מצטער, לא התכוונתי להפיל-"
"עזוב את זה, הארי, אתה לובש את החולצה שלי! אני אהבתי את החולצה הזאת, אידיוט שכמוך!"
הארי נראה פגוע מעט. "טוב, התכוונתי להחזיר אותה מחר, אבל אני יכול להחליף, אם זה כל כך מפריע לך-"
"שלא תעז לעשות את זה! אני כבר לא אקח אותה בחזרה. החולצה הזאת נשארת אצלך."
"אל תהיה מלודרמטי, דראקו. רק שאלתי אותה."
"אבל אתה... אתה נראה בה כל כך... חמוד, לעזאזל! היא הרבה יותר מתאימה לך מאשר לי. איך אני אמור לקחת אותה בחזרה עכשיו?!"
הארי חייך, עכשיו כשהבין את הכוונה.
"טוב, תודה. זה ממש מתוק מצידך, למען האמת."
"אל תתחנף אליי, פוטר. אני אהבתי את החולצה הזאת!"
הארי צחק ונשכב על המיטה, כשהוא מקפיד להשאיר את רגליו (ואת הנעליים שעליהן, כמובן) מחוץ למצעים הלבנים. הוא הדביק נשיקה על שפתיו של דראקו. 
"אתה באמת מתלונן? אתה רוצה שאני אלבש במקומה את החולצה הכחולה שלבשתי אתמול-?"
"לא!!"צעק מיד דראקו. "היא לא מחמיאה לך בכלל!"
"וזאת?" שאל הארי בשובבות.
"טוב, בטח שכן. היא מדגישה את העיניים שלך, לעזאזל."
הארי חייך ונישק אותו שוב. "אז אתה באמת מתלונן על זה שלקחתי לך חולצה?"
דראקו נאלץ להודות בפני עצמו שזה כבר לא כל כך מפריע לו.