זה היה ביום האחרון של השנה. תלמיד שנה שביעית בשם אלבוס שנקרא על שם סבו אלבוס דמבלדור שעמד לעזוב פתאום שם לב למודעה הבאה:
שנה 8 בהוגוורטס
שנה למתקדמים בהוגוורטס המצאת לחשים ושיקויים, לימוד ייצור שרביטים וכתיבת ספרי לימוד. למתקדמים בלבד. התלמידים יבחרו ע"י מנהלת בית הספר הוגוורטס מינוורה מקגונל.
הוא היה כמעט בטוח שיבחרו בו. הוא היה תלמיד למופת. יש אפילו כינו אותו "היורש של רביינקלו" למרות שזה לא היה כך. הוא חשב: בטח הורי וסבי שבשמיים יהיו גאים בי על כך, אם כך יהיה. לפתע אחד התלמידים קרא:"אלבוס, אלבוס! פרופסור מקגונל קוראת לך!" אלבוס חשב לעצמו:"בטח מדובר בעונש כלשהו," אבל הוא טעה. הוא היה עם עוד 9 ילדים איתו בחדר. הוא לא הבין איך כל-כך הרבה ילדים בעונש. אך לפתע מקגונל אמרה:"אתם עשרת הילדים שמתקבלים לשנה שמינית בהוגוורטס." כולם פה אחד צעקו "ואוו!" אף אחד מהם לא ציפה שיתקבל לשנה השמינית כשקראו להם ככה. רק תלמיד אחד היה עצוב. תלמיד בשם ג'ף. הוא היה בבית רביינקלו אך הוא לא היה כמו כולם. הוא היה תלמיד חרוץ ולמד הרבה, אך הוא לא אהב ללמוד כלל וכלל. אלבוס ניגש אליו ושאל אותו:"תגיד למה אתה עצוב?! התקבלת לשנה שמינית!" "אני עצוב כי אני בכלל לא רוצה ללמוד עוד למדתי 17 שנים. חלקם בבית ספר מוגלגים וחלק בבית ספר הוגוורטס. למדתי מספיק בחיים , לא רוצה עוד!" אמר ג'ף בכעס. מקגונל אמרה: "אתם משוחררים לחופשת הקיץ." וכולם יצאו בריצה שמחים.
|