All of Me- סונגפיק

What would I do without your smart mouth? 
Drawing me in, and you kicking me out 
You've got my head spinning, no kidding, I can't pin you down 
What's going on in that beautiful mind 
I'm on your magical mystery ride 
And I'm so dizzy, don't know what hit me, but I'll be alright 

אהוב יקר,

אני אפילו לא יודע איך להתחיל להגיד את כל מה שאני רוצה לומר, אבל הרמיוני הציעה שאנסה להביע את זה בכתב. אתה עד לניסוי הקטן הזה. 
אתה יודע מה שמעתי פעם? אהבה אמיתית קורית כשכל הדברים הקטנים והבלתי נסבלים הופכים לנסבלים ואהובים. 
אם נצא לרגע מנקודת הנחה שזה באמת המדד לאהבה, יש לי אלפי דוגמאות שיוכיחו ברגע שהאהבה שלנו חזקה יותר מכל דבר אחר. הציניות שלך, לדוגמה. העוקצניות, העובדה שאתה והאגו המטופש שלך פשוט לא יכולים להפסיד בויכוח. 
הכוחניות שלך, זאת עוד דוגמה. אתה יודע שזה משגע אותי, כל המשחקים הקטנים והטיפשיים שלך? גורר אותי במילים שלך, ממש כאילו תפסת אותי בחבל, ואתה מתחיל למשוך. 
איך אני יכול להתנגד לך? אתה יודע שאני לא יכול, ואתה מנצל את זה. מביא אותי למרחק נגיעה, אני ממש יכול להרגיש את הנשימה החמה שלך- וזהו. אתה מחייך את חיוך הניצחון שלך (עוד דבר שאני שונא ואוהב בך)- ומשחרר את החבל. ואני? אני נופל ונפגע, אבל לך זה לא אכפת. 
אדישות נפלאה שכמוך, נסיך האגדות רכוב על מטאטא (לא, רגע, לא מטאפורה טובה. מטאטא מהאגדות של המוגלגים, כן? לא הנימבוס 2001 הנפלא שלך... אז מסתבר שאני לא ממש טוב בכל הקטע הזה של "הבעה בכתב" אחרי הכול. תודה, הרמיוני).
הראש שלי מסתובב כשאני חושב עליך, פשוטו כמשמעו. משהו בעיניים שלך גורם לי להפסיק לנשום. אתה די מסוכן, במחשבה שנייה, אתה יודע?
לפעמים אני תוהה מה עובר לך בראש, אם גם אתה משתגע ככה כשאתה רואה אותי. אני רוצה להאמין שכן. האם אני עובר במחשבות שלך לפעמים? עוצר שם לרגע, באמצע המוח, סתם משתהה ואומר שלום? בדיור מתחת לתלתל היחיד שבשיער הבלונדיני הזה שלך, זה שמצאתי בטעות כשהעברתי אצבעות בזהב הרך והעשיר? האם אני מחייך, בראש שלך? האם אני שלך, כמו שאני בעולם האמיתי?
האם אתה שבוי בי כמו שאני שבוי בך, דראקו? אני נלקחתי בשבי כבר מזמן, אתה יודע. הלב שלי כבר לא ברשותי יותר, הוא כולו שלך. אולי זה מה שגורם לכל המערכות שלי לקרוס כשאני רחוק מדי ממך?

My head's under water 
But I'm breathing fine 
You're crazy and I'm out of my mind

אתה ים סוער, אפילו הפנים שלך משקפות את זה.
מעבר לשיער הזהוב כמו חול ועיני הסערה, אני אפילו לא מדבר עליהם. אתה ונראה קצת מאיים במבט ראשון, אתה יודע? הפנים שלך קצת חדות, זוויתיות. הלסת שלך מרובעת מעט (לא שביליתי שעות בבהייה בה, כן?) והאף קצת סולד, כיאה לבן מלוכה ראוי. אתה תמיד תהיה ראוי, דראקו.
אתה בטח תשמח לדעת שאני עדיין חושב שאתה יכול להיות מאיים. אל תטעה, דראקו, זה לא אומר שאני מפחד ממך. 
אתה קצת הפכפך, וזו עוד נקודת דמיון לים. מבט רך אחד ממך יכול להבריח את כל העננים שבעולם, כי אתה השמש שלי. השמש והים הסוער שלי.
ואתה יודע מה עוד, דראקו? אני חושב שאני קצת טובע בך, אבל זה בסדר. אתה תמיד שם כדי להציל אותי. (וגם אם לא, אני עדיין מסוגל לנשום. זה דווקא די נעים, לטבוע בך.)
אתה משוגע על כל הראש, אמרו לך את זה פעם? אבל זה בסדר. גם אני לא לגמרי שפוי.

'Cause all of me 
Loves all of you 
Love your curves and all your edges 
All your perfect imperfections 
Give your all to me 
I'll give my all to you 
You're my end and my beginning 
Even when I lose I'm winning 
'Cause I give you all of me 
And you give me all of you, oh 

הגדרת אצלי מחדש את המושג "אהבה בלי גבולות". אני אוהב אותך, דראקו, את כולך. את הצלקות שצברת במהלך השנים, את אלה שיצרתי אני בטעות בשנה השישית (ואני עדיין מצטער על כך בכל רגע מחיי, אתה יודע), אפילו את הקעקוע שלך, הסמל של אוכלי המוות. אני יודע שניסית להוריד אותו, דראקו. באמת חשבת שאני לא אשים לב לעור האדמדם שעל הזרוע שלך, לכך שנשכת את השפה בכאב כשנגעתי בו באותו הערב? 
אני מכיר אותך, את כל הפגמים המושלמים שלך. הכתפיים שלך תמיד שפופות מעט, כאילו אתה נושא במשקל העולם כולו. (אני לא מבין למה אתה מסרב לתת לי לשחרר לך אותן, כואב לי לראות אותך סובל. אולי עכשיו, אחרי שתקרא את זה, סוף כל סוף תאפשר לי?) בשיער שלך יש פס לבן יחיד. אתה לא טורח לכסות אותו בצבע, כי הגוון דומה כל כך לגוון הפלטינה הטבעי שלך שאף אחד לא שם לב. רק אני מתקרב מספיק כדי לראות את זה, דראקו, ואני אוהב את הפס שלך. באמת.
אני רוצה את כולך, בלי מעצורים. אל תעצור את עצמך כשאנחנו ביחד, בסדר? מבטיח? כמו שאני נותן לך אותי. זה אני במצב הטהור ביותר, אתה יודע. בלי מסכות, בלי מעצורים. אני אפילו מסיר את הלחש הקבוע שאני שם על הצלקת שלי בכל בוקר כדי להפחית מכמות האנשים שבוהים במצח שלי. אתה מקבל אותי, את כל כולי. וגם אני מקבל משהו דומה מאוד לזה, אבל מלווה בפחד. אל תפחד ממני, אהוב. אני לעולם לא אעשה משהו שיפגע בך.
אני חושב שהחיים האמיתיים שלי התחילו כשהבנתי שאני אוהב אותך. החיים שלי, הארי פוטר, לא הילד-שנשאר-בחיים. לא החיים שהוקדשו למלחמה בוולדמורט, כמו תרנגול שמגדלים לשחיטה. 
איך כעסת כשגילית שהתוכנית המקורית של דמבלדור הייתה לאפשר לוולדמורט להרוג אותי, אני עדיין זוכר את הברקים בעיני הסערה שלך כשסיפרתי לך. נראית כאילו אתה מוכן להרוג מישהו, ואז הסערה שוב שככה כשנישקתי אותך וצחקתי. אני אוהב את הרגעים האלה, כשהסערה שלך שוככת. לדעת שאני זה שגרם לשמש שלי לשוב ולהופיע מבין העננים.

How many times do I have to tell you 
Even when you're crying you're beautiful too 
The world is beating you down, I'm around through every mood 
You're my downfall, you're my muse 
My worst distraction, my rhythm and blues 
I can't stop singing, it's ringing, in my head for you

אל תפחד לבכות בפניי, בסדר, אהוב? כבר אמרתי לך ואגיד עוד אלף פעמים- הדמעות הן רק חלק יפהפה אחד בך. 
תאמין לי שאני יודע, דראקו, יש לך את כל הסיבות שבעולם לבכות. העולם התאכזר אליך בעבר, ואני אהיה פה תמיד כדי לנשק את הדמעות שלך. אתה יודע את זה? 
אני כבר הצלחתי לשחרר את המחסום הזה בפניך, אבל מי כמוני יודע שלך תמיד היה קשה יותר לסמוך, עם כל הרצון. ככה בן מזורגג למשפחת מאלפוי אמור להתנהג, אני מניח. אני גם יכול לשער שאמרו לך שדמעות הן דבר נשי.
תאמין לי, דראקו, הדמעות שלך רק מוכיחות אומץ וכוח. אני לא רואה שום דבר שלא גברי באומץ וכוח. ואתה?
אתה מפיל אותי ומרים אותי מעלה. החולשה הכי גדולה שלי, אבל גם נקודת הכוח החזקה ביותר. 
האם אי פעם תהית למה הפטרונוס שלי חזק יותר מאז שאנחנו ביחד? אני חושב שאתה יכול לענות על זה בעצמך.
אתה שוטף אותי כמו מבול, מערבל ומסחרר ומכה בפנים, ואז מלטף בנגיעות רכות של גשם קל. אתה קר כקרח וחם כאש, דוקר כזכוכית ובו בזמן גם רך כמו הפרווה של קרוקשנקס בימיו הטובים יותר. המגע שלך תמיד שורף ומקפיא ושורט ודוקר ומרפא ומערבל וסוחף ועוצר נשימה ומסחרר אותי עד כדי אובדן חושים. 
וכשהלב שלי מאיץ- אני נשבע שהוא פועם בקצב ההברות. 
דרא-קו, דרא-קו, דרא-קו.

My head's under water 
But I'm breathing fine 
You're crazy and I'm out of my mind 

אני נשבע שאתה מטביע אותי, דראקו. 
האם תחשוב שאני משוגע אם לא אבקש שתזרוק לי גלגל הצלה?

'Cause all of me 
Loves all of you 
Love your curves and all your edges 
All your perfect imperfections 
Give your all to me 
I'll give my all to you 
You're my end and my beginning 
Even when I lose I'm winning 
'Cause I give you all of me 
And you give me all of you, oh 

רק תן לי את כולך, דראקו. אני מבטיח לשמור על שלמות הנפש שלך, על חלקיה השמורים יותר ופחות. אני אגע בה רק בכפפות של משי, אלא אם כן תבקש ממני אחרת. אני אדאג שלא לפצוע אותה עוד, ואעשה כמיטב יכולתי כדי לאחות את הפצעים שכבר קיימים. הם לא יירפאו לגמרי, אני יודע, אבל אין לנו מה להפסיד. 
פצעים לא ניתנים לתיקון, אבל אפשר לשפר אותם. אני יודע את זה כי אתה (בחוסר מודעות נהדר, אם יורשה לי לציין) עזרת לשפר כמה מהפצעים העמוקים יותר שלי, אלה שכבר איבדתי כל תקווה לרפא. כוויות וחתכים וסימנים כחולים שעכשיו דעכו לצלקות, כמו הצלקת מהשנה החמישית, כשהמורה הנוראית ההיא הכריחה אותי להישבע בדמי שלא אספר עוד שקרים. כמו צלקת הברק שלי. הן עדיין שם, ותמיד יהיו, אבל הן כבר לא מכאיבות יותר.
ואתה יודע מה, דראקו? כל זה משתלם כשסבב הנשיקות העדינות שלך על כל צלקת וצלקת הולך ומתארך.